אגרא דכלה
בשר בנפשו (בראשית ט ד). אסר להם אבר מן החי. לכאורה למה כתב הלשון אס"ר לה"ם, הרי אנחנו רואים האיסור בפסוק, לא הוה ליה למימר רק פירוש הכתוב. והנראה כי היכי דלא נטעה דתיבת א"ך הוא לשון תנאי, ור"ל התרתי לכם אכילת הבשר בתנאי שלא תאכלו אבר מן החי, מה שאין כן אם תאכלו אבר מן החי אסור לכם אכילת בשר מכל וכל, על כן פירש אסר להם:
אגרא דכלה
או דתליש מן חיותא נכיסת"א. פירושו לדעתי מפרכס"ת, ודרש בנפשו (בראשית ט ד) מקצת נפשו: