תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Chasidut על הושע 5:2

ליקוטי מוהר"ן

שְׁחִיטָה, זֶהוּ בְּחִינַת בִּטּוּל אֱמוּנַת כְּסִילִים, בִּבְחִינַת (הושע ה׳:ב׳): וְשַׁחֲטָה שֵׂטִים הֶעְמִיקוּ;
Ask RabbiBookmarkShareCopy

פרי הארץ

והנה צמצום החיות הקודש שבתוך כל מתגשמים נקרא גלות השכינה כי הצמצום הוא גלות להשוכן בתוכם, ולהיות קודש ישראל עלה במחשבה תחילה והכל נברא בשבילם הרי שהכל מתנהג על ידם ויש לאל ידם להעלות השכינה מעלה מעלה או להורידה ח״ו מטה מטה ע״י עסקיהם, שכל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם אפילו בתוך הקליפות (עי׳ ח״ז תס״ט קח:), וזהו חיות הקליפות ר״ל כשנמשך אחד מישראל אליהם הרי השכינה שממשיך עמו מחיה הקליפות והמותרות הנמשך מן השכינה לחיות הקליפות הוא הנקרא בשם כתם וטומאה כי היא רוחא דמסאבותא השורה על האדם הממשיך בזה, ומאז והלאה מבלתי יכולתו להתדבק בקדושה אחרי היות גשמית רוחא דמסאבותא אשר עליו מסך המבדיל בינו ובין הקדש עד שיטהר מטומאתו הנ״ל, וכל היותר שחטה שטים העמיק (ע״פ הושע ה, ב) שאולה לכנס בעומק הקליפות צריך להתאמץ ולעלות יותר מדרגא לדרגא ולהמשיך עליו רוח הקדש במקום הטומאה שיוצא משם, כידוע שאין שום ריקות בעולם כי אם מקבל טומאה או טהרה וקדושה (עיין זח״ג נא: ועיין לקמן פ׳ אחרי).
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ליקוטי הלכות

וְכָל זֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמַּמְשִׁיךְ דַּרְכֵי הַפְּשִׁיטוּת וְהַתְּמִימוּת בָּעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי כָּל בִּלְבּוּלֵי הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת הֵם בְּחִינַת עַקְמִימִיּוּת וְעַמְּקוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, רַחֲמָנָא לִצְלַן, כִּי זֶה כְּלָל גָּדוֹל בְּיָדֵינוּ וּצְרִיכִין לִזְכֹּר זֹאת בְּכָל עֵת וָרֶגַע שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ כִּרְצוֹנוֹ בְּכָל עֵת, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת בְּיַחַד בְּשׁוּם אֹפֶן וַאֲפִלּוּ אִם מֵחֲמַת הַהֶרְגֵּל מִכְּבָר רָגִיל אֶצְלוֹ שֶׁתֵּלֵךְ וְתֵתַע מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּרַעְיוֹנוֹת רָעִים, רַחֲמָנָא לִצְלַן, אַף-עַל-פִּי-כֵן הַבְּחִירָה בְּיָדוֹ בְּכָל עֵת לְתָפְסָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ וּלְהַטּוֹתָהּ לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר (וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר) עַל-כֵּן עִקַּר הָעֵצָה הוּא פְּשִׁיטוּת וּתְמִימוּת שֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ לִבְלִי לֵילֵךְ עִם חָכְמוֹת וְלִבְלִי לַחֲשֹׁב שׁוּם מַחֲשָׁבוֹת יְתֵרוֹת רַק יַפְשִׁיט מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּתַכְלִית הַפְּשִׁיטוּת וְהַתְּמִימוּת, וְאַל יַרְבֶּה לַחֲשֹׁב בְּשׁוּם דָּבָר, בִּפְרָט בְּעִנְיַן תַּאֲוָה הָרָעָה הַזֹּאת שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חֲקִירוֹת וְעִיּוּנִים וְרַעְיוֹנִים רָעִים מְאֹד בְּעִנְיַן הַמִּאוּס הַזֶּה כִּי נִדְבָּק רוּחַ שְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן מַמָּשׁ בְּמַחֲשַׁבְתָּם עַד שֶׁחוֹשְׁבִים מַה שֶּׁחוֹשְׁבִים כַּאֲשֶׁר הֵם יוֹדְעִים בְּעַצְמָם רַחֲמָנָא לִצְלַן וּבָאִים עַל-יְדֵי זֶה לְמַה שֶּׁבָּאִים, רַחֲמָנָא לִצְלַן, וּלְהִנָּצֵל מִזֶּה הוּא רַק עַל-יְדֵי דַּרְכֵי הַתְּמִימוּת וְהַפְּשִׁיטוּת שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כִּי רִבּוּי הַמַּחֲשָׁבוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת הַשּׁוֹלֵל, דְּהַיְינוּ כְּדֵי לְבַטֵּל הַתַּאֲוָה, הַזֹּאת הוּא גַּם כֵּן גּוֹרֵם הִתְגַּבְּרוּת הַתַּאֲוָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר הָא"ב, אַל תִּכְנֹס עִם פִּתּוּיֶךָ בְּטוֹעֵן וְנִטְעָן וְכוּ', וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר כָּל זֶה בִּכְתָב אַךְ הָעִקָּר הָעֵצָה הוּא בְּחִינַת תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת גָּדוֹל וְלִצְעֹק הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּוַדַּאי מִי שֶׁכְּבָר נִתְפַּס בָּזֶה כָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ צָרִיךְ שֶׁלֹּא לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ כְּלָל רַק לִצְעֹק בְּכָל פַּעַם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא וְלִתְפֹּס מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּכָל עֵת לַהֲשִׁיבָהּ מֵהָעַמְקוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא אֶל מָקוֹם הַיָּשָׁר לִבְחִינַת תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְזֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה בְּחִינַת שׁוּבוּ לַאֲשֶׁר הֶעֱמִיקוּ סָרָה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (יְשַׁעְיָה לא) וּכְתִיב, "וְשַׁחֲטָה שֵׂטִים הֶעְמִיקוּ וְכוּ'" (הוֹשֵׁעַ ה) וּכְתִיב, "הֶעְמִיקוּ שִׁחֵתוּ" (שָׁם ט) וּכְתִיב, "בָּאתִי בְּמַעֲמַקֵּי מַיִם (תְּהִלִּים סט) וְכוּ'" וּמִי שֶׁאֵינוֹ שָׁב בִּתְשׁוּבָה חַס וְשָׁלוֹם, עָלָיו נֶאֱמַר (שָׁם פד), "עוֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא וְכוּ'" עַל-כֵּן צְרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל לְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִנִּי שַׁחַת וְלִבְרֹחַ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וּלְהַתְּמִימִים וְהַיְשָׁרִים הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְגַּבֵּר לָצֵאת וְלִבְרֹחַ מֵהָעַמְקוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא לְהַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְדַרְכֵי הַתְּמִימוּת וְהַפְּשִׁיטוּת כַּנַּ"ל שֶׁעַל-יְדֵי זֶה זוֹכִין לְקַדֵּשׁ מַחֲשַׁבְתּוֹ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר קְדֻשַּׁת רֹאשׁ הַשָּׁנָה כַּנַּ"ל וְזֶה כָּל צַעֲקָתֵנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לְקַדֵּשׁ הַמַּחֲשָׁבָה כַּנַּ"ל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא