Chasidut על הושע 7:1

ועל פי זה נבאר משנה פרק ו' דאבות (מ"י): אמר רבי יוסי בן קסמא, פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגע בי אדם אחד וכו', עד איני דר אלא במקום תורה וכו'. והספיקות עם ביאורן כתבתי במקום אחר, על פי מה שנאמר בדרשת הר"ן (דרוש ט) כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים (הושע ז, א), והקשה, אדרבה וכו'. וביאר, כי הנביא המשיל סליחת העון כרופא שאינו יכול לרפאות המכה אם לא שיפתחנה וירחיב ויגלה רעתה. והכי נמי, אם יחזיקו את עצמם כאשמים וחוטאים שנגלה להם עונם, אז יבקשו רפואה ויאמרו לכו ונשובה אל ד' וגו' (הושע ו, א), יעו"ש. וה"נ מי חטאת מטהר מי שמחזיק עצמו לטמא, ומטמא מי שמחזיק עצמו לטהור וכו', יעו"ש.

ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עושה הגיד לפרעה. ראיתי לשים לב להבין מה שדקדק יוסף בכל הפרשה כולה להזכיר רק שם אלהים כמו כאן את אשר האלהים עושה ולהלן הרבה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים ועוד הרבה ולכאורה הלא בפתרון החלום היה גם שני השובע שהוא הטובה והברכה המגיע מאת ה' מן השמים ולמה לא הזכיר כלל שם ה', ובודאי פרעה ומצריים לא היו מאותן שמהפכין עליהן מדת הדין למדת הרחמים לומר כי גם אלהים ברכם ולכאורה פלא הוא, גם לדעת אומרו חלום פרעה אחד הוא ולהלן אמר ועל השנות החלום וגו' וזה סותר זה את זה. ואכן הנה נודע מאמר חז"ל (מגילה י"ג:) אמר ריש לקיש אין הקב"ה מכה את ישראל אלא אם כן בורא להם רפואה תחילה שנאמר (הושע ז', א') כרפאי לישראל וכו' עד כאן, מה שאין כן באומות שנאמר בהם (איוב י"ב, כ"ג-כ"ד) משגיא לגוים ויאבדם ויתעם בתוהו לא דרך וגו'. ונמצא היה בזה מקום להפלא על סדר ההנהגה בזה החלום שהראה הקב"ה את פרעה שברא הרפואה קודם למכה להיות מקודם ז' שני שבע בכדי לאסוף ולצבור בר לשני הרעב שלא תכרת הארץ ברעב ואיך דן הקב"ה לפרעה ולמצרים בדיני ישראל לברוא להם הרפואה תחילה.

אמנם כי שפתי כהן ישמרו דעת ויבקשו מפיהו (מלאכי ב, ז) להשיב רבים מעון לקרבו לשארו הקרוב אליו, כי הקב"ה נקרא קרוב לישראל, שנאמר (תהלים קמח, יד) לבני ישראל עם קרובו, ואומר תוכחת מוסר, אז לה יטמא - דיפרש להן טומאתן, וכמו שכתב הר"ן (הדרוש התשיעי) כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים וגו' (הושע ז, א), וכתבתי מזה במקום אחר, יעו"ש. וכן כתבתי במקום אחר לא תכירו פנים במשפט וכו' (דברים א, יז), יעו"ש. וז"ש כי אם לשארו הקרוב אליו, זה הקב"ה, ולאמו, זה כנסת ישראל, כמ"ש (משלי א, ח) אל תטוש תורת אמך, ולפעמים נק' אחיו כמ"ש (תהלים קכב, ח) למען אחי ורעי וכו', ונק' אחותו כמו שאמר הכתוב (משלי ז, ד) אמור לחכמה אחותי את, ועל ידי שמגלה עונו יוכל לרפאותן, אז לה יטמא מצוה, כמו אחי' השילוני שקילל ובזה לישראל, נאמנים פצעי אוהב וכו' (משלי כז, ו), וק"ל.