Chasidut על הושע 7:11

כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו כו' ולא יהיה כו' זה יתנו כל העובר כו' מחצית השקל. ענין מחצית השקל ביארו קצת מפרשים שהוא לומר שידע כל אדם שאין בו שום שלימות והוא רק חצי דבר וצריך מי שישלימו, וזהו מדה טובה באדם וכמו שאמר הכתוב (ירמיה ב, לה) הנני נשפט אותך על אומרך לא חטאתי, יורה, כי אף שחטא אם יודע בעצמו חטאו ופחיתותו לא יכעוס ה' עליו כי זהו תחלת הרפואה מה שמכיר חסרונו וכמש"ה (הושע ז', יא) כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים.

ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ. יד הוא תקופות וכח שיוכל האדם לצאת חוץ לגבולו ולהכניס משם טובה לתוך הקדושה. ויתד תהיה לך על אזנך וכו', איתא בגמ' (תמיד כ"ח.) הרוצה שיחיה יחזיק באמונה יתירה, וזה פי' ויתד תהיה לך על אזנך היינו על כל דבריך יהיה לך בטחון ותקופות. והיה בשבתך חוץ. היינו באם יעשה אדם מישראל ח"ו מעשה שהיא חוץ מגדרו, וחפרת בה, היינו שיהיה נגדך ותתבייש בה, גם יעיין בה מלשון (איוב ל"ט,כ"ט) משם חפר אוכל. ושבת וכסית, היינו שאח"כ תעשה אותו הדבר בעצמו בהיתר [כענין שאיתא בגמ' (יומא פ"ז.) כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו, הותרה לו סלקא דעתך, אלא נעשית לו כהיתר, ונתבאר הענין בפרשת ויגש בחלק ראשון וכענין שמצינו במשה רבינו שהוכיח את ישראל באמרו שמעו נא המרים ונחשב לו לחטא אף שבמדרש מביא כמה פשטים על זה, מכל מקום נחשב לו לחטא, וכאשר קצף שנית ואמר להם החייתם כל נקבה בזה תיקן ובירר את תוכחה הראשונה שגם אז לא היה בלבו שום כעס עליהם חלילה. תשלום.]. וכסית את צאתך, היינו כשתעשה עוד הפעם תכפר על העבר, כמו שמצינו באברהם אבינו ע"ה (בראשית כ"ה,א') ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה, אחר כל הנסיונות נשא עוד הפעם את הגר ובירר שגם תחלה היה ברצון הש"י, וכמו שמצינו בגמ' (שבת מ"ט.) במעשה דאלישע בעל כנפים שהיה יוצא לחוץ בתפיליו לפי שהיה לו בטחון שבטח לא יוכל שום אדם להרע לו, ביען כי הוא מקיים מצות הש"י. ואח"כ כאשר תפסו הקסדור אז בטח ג"כ בה' שלא יאונה לו רעה ולא התרעם על מדותיו ששלח לו בטחון בזה, וע"כ השיב לו כי בידו כנפי יונה היינו שמניח את עצמו להתפתות מהש"י כמ"ש (הושע ז',י"א) יונה פותה, ובזה בירר כי גם תחלת יציאתו לחוץ לא היתה רק בתקופות ששלח לו הש"י ועי"ז ניצל.