Chasidut על הושע 9:1
ערבי נחל
וזהו מאמר הכתוב (הושע ט, א) אל תשמח ישראל אל גיל בעמים כי זנית מעל אלהיך, ופרש"י ז"ל ידוע שהוא שאף שהאומות עכו"ם שמחים לא כן אתם, וזהו אומרו הטעם כי זנית מעל 'אלהיך' דייקא, שמיוחד שמו עליך ונקרא אלהיך, לכן כאשר תזנה מעליו רב כעסו עליך, משא"כ בעובדי כוכבים כלום מתקנא כו'. ולפי זה יקשה אם כן הגוים אשר הוריש ה' מפני ישראל שסיפר עליהם בתורה שהיו עכו"ם, מדוע כעס הש"י עליהם כלום מתקנא כו'. אכן גוים האלה לא נתגרשו רק כדי שיירשו ישראל את ארצם כאשר נשבע ה' לאבותינו, וכמאמר הכתוב (דברים ז, ח) ומשמרו את השבועה כו' רק לבל יהיה עוולה לפניו ית"ש לכן לא נתגרשו עד שנתמלאה סאתם, אבל עיקר גירושיהם לא היה רק מפני ישראל שהם יבואו במקומם.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אגרא דכלה
ענין מה שאמרו בחטא אדם הוא בנסתרות, עיין כל זה במקובלים ויראתי בפצותי פי, וכבר דברנו באיזה רמזים במקראי קדש, ואיזה פרטים ברמזי תורת השם נרשום בכאן :(ב"ר פי"ט ה') סחטה ענבים ונתנה לו. ידוע מה שכתבו המקובלים שהיה החטא פגם קיצוץ בנטיעות, ועיין בספר שערי אורה שער א'. והנה בשם אדנ"י יש ך"ד צירופים, (הוא ענין ך"ד קישוטי כלה שקישט לחוה (זוהר ח"א מ"ח ע"ב) מנין ויבא"ה (בראשית ב כב)). והנה נודע ברוחניות כל אחד כלול מכולם, על כן הוא מנין ך"ד פעמים ך"ד והנה פגמה בכולם, (ונתהווה מן ויבא"ה ואיב"ה אשית כו' (שם בראשית ג טו)). והנה ירמוז בכאן סחיטת ענבי"ם, ר"ל כי כל אות כשרוצין לסוחטו ולפרשו בדיבור, בעל כרחך ימשך ממנו אותיות מילואו, כמו שרוצין לומר אלף, על כרחך ימשך ממנו למ"ד פ"א, ואם כן אותיות המילוי של ענבי"ם נקראים סחיטת ענבי"ם. והנה אותיות המילוי של ענבי"ם כזה י"ן ו"ן י"ת וד"ם, בגימטריא תקע"ו (הוא מנין ב' פעמים רפ"ח והבן), בגימטריא ך"ד פעמים ך"ד, והמ"י. ונאמר עוד סחיט"ת ענבי"ם, היינו ענבי"ם כולו במילואו כזה עי"ן נו"ן בי"ת יו"ד מ"ם, בגימטריא תשמ"ח. כי הנה גרמה היללה בעולם והתעוררה לילית הרשעה כנודע, וז"ש רבנן לקמן התחילה מיללת עליו וכו', ועיקר התיקון בשמחה של מצוה לשמוח בהשם ותורתו ומצותיו, (מה שאין כן המשמח לבו בעבירה ובזחות הדעת ח"ו, הוא עיקר היללה בהתעורר הכח התאונית של לילית הרשעה כנודע), על כן אית שמחה ואית שמחה, על כן נצטווינו בימי הסוכות שלוקחין אתרוג לשמחה למאן דאמר עץ שאכל אתרוג היה (ב"ר פט"ו ז'), (ואלו ואלו דברי אלקים חיים) כנודע ושמחתם לפני י' אלקיכם שבעת ימים (ויקרא כג מ), בין והתבונן יעקב אבינו שופריה דאדם (ב"מ פ"ד ע"א) הוא עיקר תיקונו כנודע, על כן יעקב במילואו כזה יו"ד עי"ן קי"ף בי"ת, גם כן בגימטריא תשמח, (לרמז על שמחת מצוה ותורה ועבודה, לתיקון חטא אדם הראשון שחטא בשמחת לב לעבירה להתעורר שמחה אחרת, ורמז בנביא (הושע ט א) אל תשמ"ח ישרא"ל אל גיל כעמים). ורמז נכון בתורתנו (בראשית לג יז) יעקב נסע סכתה ויבן לו בי"ת, דידוע דאות במילוי נקרא בי"ת, כי בלא המילוי הוא אבן כמ"ש בספר יצירה. וזה שרמז ויעקב נסע סכת"ה, היינו בהגיע חג הסוכות, אז ויבן לו בי"ת נעשה בתים מהאבנים היינו שנתמלא תיבת יעקב, והוא בגימטריא תשמ"ח זמן שמחתנו, והבן:
Ask RabbiBookmarkShareCopy