חסידות על הושע ט:י

וְזֶה הַשְּׂחוֹק שֶׁשּׂוֹחֲקִין, הוּא בְּחִינַת הַשְּׂמָחוֹת נְפוּלוֹת מִפְּגַם שִׂמְחַת יוֹם־טוֹב, וְעַל כֵּן מִתְבַּיֵּשׁ, כִּי עֲבוֹדַת אֶלִילִים נִקְרָא בֹּשֶׁת (הושע ט), וְהַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת כְּאִלּוּ עוֹבֵד עַכּוּ"ם (פסחים קיח), עַל־כֵּן בָּאָה עָלָיו בּוּשָׁה.

נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם נוֹפְלִים בִּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, וְחוֹשְׁבִים, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא יִרְאֶה וְלֹא יָבִין אֶלֹקִים בְּמַעֲשֵׂה בְּנֵי אָדָם. עַל־יְדֵי־זֶה אֶת יִרְאֵי ה' לֹא יְכַבְּדוּ, וּמְחָרְפִים וּמְבַיְּשִׁים אוֹתָם. וּבִשְׁבִיל זֶה בּוּשָׁה נִקְרָא עֲבוֹדַת אֶלִילִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (הושע ט): וַיִּנָּזְרוּ לַבֹּשֶׁת, כִּי הַבּוּשָׁה וְהַחֵרוּף נַעֲשֶׂה מֵהַכְּפִירוֹת:

וזהו מה שהוכיח הנביא ע"ה לישראל באומרו (הושע ט, י) וינזרו לבושת, פי' הפרישו עצמם לכוכבים ומזלות הנקרא בושת. ויש לדקדק דהיה לו לומר הזירו עצמם לבושת. אך ישכיל האדם במשל אם נמצא בן מלך גדול אשר אביו אהבו כנפשו וילך ויעשה כתר מלוכה לאויב אביו המלך, כך הדבר הזה ח"ו, כי ה' צוה אותו לקבל עול מלכות שמים בכל יום, וקבלת מדינה מלך עליהם הוא לעטרו בכתר מלוכה, לזאת בקבלת עול מלכות שמים בכל יום בקריאת שמע ותפלה מעטרים למלך הכבוד, היתכן לעטר ח"ו לסט"א אויב אבינו המלך ח"ו בדברים בטלים ושאר דיבורים האסורים. ויותר חמור הנמשל מהמשל כי בהמשל עושה בן המלך עטרה לאויב המלך אבל בנמשל האדם עצמו נעשה כתר הן לטוב הן למוטב, וזהו שאמר וינזרו לבושת מלשון נזר ועטרה שהם עצמם נעשו כתר ועטרה לס"א ח"ו.