חסידות על ויקרא ח:טו

שם (תו"כ) משנה ט"ו וישחט וכו' ויקדשהו לכפר עליו (ויקרא ח טו). כפרה זו איני יודע מה הוא, (רצ"ל כי בתצוה (שמות כט יב) לא נאמר רק ולקחת מדם הפר ונתת וכו', ואת כל הדם תשפוך אל יסוד המזבח, ולא נאמר קידוש וכפרה כלל, ואם כפירוש רש"י שהוא קידוש והכנה לכפר עליו מהיום והלאה כל הקרבנות, אם כן למה לא נאמר זה הלשון בציווי בפרשת תצוה), מכאן אתה אומר שלא היה כפרה זו, (שבאמת לא הוצרכו לכפרה זו, שבלב שלם התנדבו כולם ושלא מן הגזל, אלא שאמר משה בשעה שצוה אדון העולם להתנדב בדבר המקדש, דחקו ישראל איש איש והביאו שלא בטובתם, (רצ"ל משה אמר זה כמו שהיה רואה שהש"י לא אמר פר החטא"ת, כדי שלא יצא הדבר בדיבורו ית"ש ויהיו מוכרחים, כן לא רצה הש"י בשעת הציווי לומר לו כפרה למזבח בשביל האונס, דאז יהיה בהכרח שיהיה כך שיתנדבו שלא בטובה, אבל באמת כוונת הש"י בשפיכת הדם אל יסוד המזבח הוא כדי לכפר על נדבת האונס, כן היה משה סובר), תהא כפרה זו שלא יתנדב אדם גזל למקדש, (רצ"ל אם כן שזה היה רק סברת משה, ובאמת הם התנדבו בלב שלם ולא הוצרכו לכפרה, רק שפיכת הדם אל המזבח הוא גזירת מלך סתם, אם כן למה צוה הקב"ה לכתוב זה בתורה הנך תיבות ויקדשהו לכפר עליו, לזה אמר התנא מה שנכתב כן בתורה תהא כפרה זו, ללמוד לדורות שלא יתנדב אדם גזל וכו', נ"ל:

בסוף הפרשה ויעש אהרן ובניו וכו' אשר צוה י"י ביד משה (ויקרא ח טו). הנה בכל מקום אמר אשר צוה י"י את משה, וכאן בי"ד משה, וטעמא בעי. והנראה דהן זאת היה למרן רש"י ז"ל שפירש להגיד שבחן שלא הטו ימין ושמאל: והנה בכ"מ פירש להגיד שבחו שלא שינה, וכאן כתב שלא הטו ימין ושמאל. ויש לפרש כוונתו שבא לפרש תיבת בי"ד, דהנה יש לך אדם עובד מאהבה, והוא בחינת יד ימין יד הגדולה חסד אברהם. ויש שעובד מירא"ה, הוא בחינת י"ד שמאל פחד יצחק יד החזקה. ועיקר העבודה לעבוד באהבה ויראה דחילו ורחימא, והוא מדת אמ"ת תתן ליעקב יד הרמה קו האמצעי, יעקב איש תם יושב אהלים (בראשית כה כז) בין אהל אברהם ובין אהל יצחק. והנה כן הוא מדת משה פנימיות קו האמצעי דע"ת, יעקב מלבר ומשה מלגאו (זוהר תיקו"ז י"ג כ"ט ע"א). וז"ש ויעש אהרן ובניו וכו', שעשו בחינת עבודתם באהבה ויראה, דהיינו בבחינת י"ד הרמה שהיא י"ד משה, וזהו אשר צוה י"י בי"ד משה דייקא. וזה שדקדק רש"י שלא הטו ימין (דהיינו לעבוד באהבה לב"ד), ושמאל (דהיינו לעבוד ביראה לבד), רק בשתיהם ביחד בדחילו ורחימו: