וְנָחַ֨ל יְהוָ֤ה אֶת־יְהוּדָה֙ חֶלְק֔וֹ עַ֖ל אַדְמַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ וּבָחַ֥ר ע֖וֹד בִּירוּשָׁלִָֽם׃
ליקוטי מוהר"ן
וְזֶה פֵּרוּשׁ (הושע יב): וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה – עַל־יְדֵי הַיָּדַיִם, עַל־יְדֵי מֶחָאַת כַּף, הַדִּבּוּרִים נִדְבָּרִים בְּאַדְמַת קֹדֶשׁ (זכריה ב). נְבִיאִים – לְשׁוֹן דִּבּוּר:
תפארת שלמה
(בהפטרת שבת חנוכה זכריה ב׳:ט״ז) ונחל ד' את יהודה חלקו על אדמת הקדש ובחר עוד בירושלים. כבר בארנו עפ"י דברי האריז"ל כי ע"י הדלקת נ"ח מתעורר שם נח"ל ברמז בר"ת "להדליק "נר "חנוכה וזה ג"כ הרמז בפ' הזה ונחל ד' את יהודה חלקו ובחר עוד בירושלים שיהי' כח במצות נ"ח לעתיד ב"ב. וזה שרמזו חכז"ל בגמ' נר חנוכה איש וביתו איש וביתו רמז לבנין בהמ"ק במהרה בימינו: