Chasidut על חגי א:4

כה תברכו את בני ישראל. והקשה ע"ז כבוד אזמו"ר זללה"ה שמן הראוי היה להאמר פרשת של ברכת כהנים תיכף בפ' שמיני ששם כתיב וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם (ויקרא ט',כ"ב) ורק הענין בזה דהנה כל זמן שלא נמצא בנין של קדושה בקביעות אצל ישראל אין הברכה עדיין בשלימות, כמו שאמר הנביא לישראל קודם בנין הבית (חגי א',ד') העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים והבית הזה חרב וגו'. ולזה לא נאמר פרשת ברכת כהנים עד פרשת נשא שאז נתברר בנין של הקמת המשכן.
(תפארת יוסף נשא ד"ה וידבר ו')

דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל וגו'.
והקשה על זה כבוד אזמו"ר זללה"ה שמן הראוי היה להאמר פרשה של ברכת כהנים תיכף בפ' שמיני, ששם כתיב, וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם (ויקרא ט׳:כ״ב). ורק הענין בזה, דהנה כל זמן שלא נמצא בנין של קדושה בקביעות אצל ישראל, אין הברכה עדיין בשלימות. כמו שאמר הנביא לישראל קודם בנין הבית (חגי א׳:ד׳) העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים והבית הזה חרב וגו' אכול ואין לשבעה שתה ואין לשכרה לבוש ואין לחום לו וגו' מזה נראה שכל זמן שאין נמצא אצל ישראל בנין בית המקדש אין הברכה בשלימות אצל ישראל. והענין בזה, דהנה מצד השי"ת איתא בש"ס (תענית ז.) מטר לכל בין לצדיקים ובין לרשעים, והיינו שהשפע מצד השי"ת יורד לכל הבריאה בשוה, ואז אין הברכה עדיין בשלימות, ורק שישראל מצידם מעמידים כלים שהשפעה לא תרד אלא לישראל, וכענין שהתפלל משרע"ה ונפלינו אני ועמך (שמות ל״ג:ט״ז) ואיתא בש"ס (ברכות ז:) ביקש שלא תשרה שכינה רק על ישראל. ועיקר הכלי מה שישראל מעמידים הוא הבנין של קדושה הנמצא אצלם. ולזה לא נאמר פרשת ברכת כהנים עד פרשת נשא, שאז נתברר בנין של הקמת המשכן (עיין בספר הקדוש מי השלוח ח"א פרשת נשא ד"ה וידבר) וכן איתא בזוה"ק שאחר הקמת משכן אז הוא הברכה בשלימות אצל ישראל (אולי הכוונה לזוה"ק פרשת במדבר קיז: בסוף העמוד ע"ש):