וַיִּשְׁלַח֩ יְהוֹשֻׁ֨עַ אֲנָשִׁ֜ים מִֽירִיח֗וֹ הָעַ֞י אֲשֶׁ֨ר עִם־בֵּ֥ית אָ֙וֶן֙ מִקֶּ֣דֶם לְבֵֽית־אֵ֔ל וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ לֵאמֹ֔ר עֲל֖וּ וְרַגְּל֣וּ אֶת־הָאָ֑רֶץ וַֽיַּעֲלוּ֙ הָאֲנָשִׁ֔ים וַֽיְרַגְּל֖וּ אֶת־הָעָֽי׃
ערבי נחל
ונקדים לבאר פסוקי יהושע (ז', ב) וזה תוארם. וימעלו בני ישראל מעל בחרם ויקח עכן בן כרמי כו' מן החרם ויחר אף ה' בישראל. וישלח יהושע אנשים מיריחו לעי כו' ויקרע יהושע שמלותיו ויפול על פניו כו' ויאמר ה' אל יהושע קום לך למה זה אתה נופל על פניך חטא ישראל וגם לקחו מן החרם (וארז"ל במדבר רבה כג, ו) שחילל שבת, כי בשבת לקחו וטלטלו ברשות הרבים ואחר כך הביאו לרשות היחיד וכדומה, והיינו כפל הלשון חטא ישראל וגם לקחו כו', ר"ל שחוץ מה שעבר חרם חילל שבת ג"כ קום קדש את העם ונקרבתם בבוקר לשבטיכם כו' וילכד עכן בן כרמי כו' ויאמר יהושע אל עכן שים בני נא כבוד לה' אלהיך ותן לו תודה. ויען עכן את יהושע ויאמר אמנם אנכי חטאתי לה' אלהי ישראל וכזאת וכזאת עשיתי (פירש"י גם בחרמים אחרים בימי משה) וארא בשלל כו' ואחמדם ואקחה והנם טמונים בארץ בתוך האהלי והכסף תחתי' כו' ויקח יהושע את עכן והכסף כו' וכל אשר לו ויעלו אותם עמק עכור ויאמר יהושע מה עכרתנו יעכרך ה' ביום הזה וירגמו אותו כל ישראל אבן פירש"י על חילול שבת וישרפו אותם באש כו'.