וַיֵּצְא֣וּ הֵ֗ם וְכָל־מַֽחֲנֵיהֶם֙ עִמָּ֔ם עַם־רָ֕ב כַּח֛וֹל אֲשֶׁ֥ר עַל־שְׂפַת־הַיָּ֖ם לָרֹ֑ב וְס֥וּס וָרֶ֖כֶב רַב־מְאֹֽד׃
שם משמואל
ואך המרגלים טעו בדבר ואחרת חשבו, אף שבעיקר הדבר הבינו שנגיפת גדוליהם הוא משום שא"י אינה מקיימת עוברי עבירה, דהנה בתרגום יונתן בפסוק וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות תרגם וכל עמא דגוה גבריא מרי מיכלן בישין, פירוש מדות רעות, ובודאי היו בתכלית הרוע מאד, כי בפשיטות מדות רעות אינו כ"כ רבותא באומה"ע מה גם כנענים זרע חם המקולל, אלא ודאי שמצאו אותם ברע מאד אשר לא שערו מקודם עד שהי' רבותא ביניהם. וע"כ התעוררה אצלם שאלה הלא א"י אינה מקיימת עוברי עבירה ומדוע לא נגפו אלו, ולא עלה על דעתם שגדוליהם הרעו לעשות עוד יותר שמטבע אנשי המעלה שקשה להם להאמין שנמצא כ"כ רע בעולם, ע"כ תלו הדבר בהיפוך שגדוליהם היו במעלה יותר מהמון עם, והיינו דהנה בירושלמי פ"ג דתענית הלכה ח' לוי בר סיסי באו הגייסות לעירו נטל ס"ת ועלה לראש הגג אמר רבון העולמים אין בטלית חדא מלה מן הדין ספר אורייתא ייעלון לון ואין לא ייזלון לון מיד אתבעון ולא אשתכחון, תלמידי' עבד כן יבשת ידי' ואזלון לון, תלמיד תלמידי' עבד כן לא יבשת ידי' ולא אזלון לון לומר שאין שוטה נפגע ולא בשר המת מרגיש באיזמל, עכ"ל. וממוצא הדבר שאדם שהוא במעלה יותר יש עליו השגחה ביותר לבקר פנקסו, וכענין שאמר הכתוב רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה ע"כ אפקוד עליכם את כל עונותיכם, וע"כ חשבו המרגלים שהמון עם מחמת גסותם אינם נפגעין ואין א"י עושה בהם דין אלא דווקא באנשים שיש בהם מעלה קצת להם הוא אש אוכלה דינא דמלכותא דינא ואין מרחמים בדין, ע"כ נפל פחד א"י עליהם שמא לא יהיו ישראל כ"כ זכאין יתקיים בהם ח"ו הכתוב ויהפך להם לאויב הוא נלחם בם כי אינה סובלת עוברי עבירה, ואף שידעו שכל העדה כולם קדושים, מ"מ ללכת ללחום עם ענקים ההם שאי אפשר עפ"י דרך הטבע אלא על צד הנס כענין אמרם ז"ל ש"ס ר"ה (ט"ז:) ג' מזכירין עונותיו של אדם אלו הן קיר נטוי וכו' פירש"י ועובר תחתיו מזכיר עונותיו שאומר כלום ראוי זה לעשות לו נס ומתוך כך הוא נבדק עכ"ל, ולפי האמור יתישב מה שהפליגו המרגלים בחוזק העם ליראם ולבהלם שלכאורה אינו מובן שהרי ברש"י דברים אלמלא שלחו המרגלים לא הוצרכו לכלי זיין, ומובן שהבאים להלחם לא בכלי זיין אלא בה' צבאו' אין נ"מ בין גבורים לחלשים כי כל הגוים כאין נגדו מאפס ותוהו נחשבו לו, אך לפי פירושנו יבוא הדברים על נכון שהבינם שצריכין לנס מפורסם ושכיחי הזיקא, ויש חשש יותר שלא יתבקרו פנקסם, וזהו שאמרו המרגלים ארץ אוכלת יושבי' שאין הפירוש שהאויר שלה משחת או המים רעים או ארס במזונותי' שארץ כזו לא תגדל אנשי מדות גבורים וחזקים ולהיותם עם רב כחול אשר על שפת הים, וכבר עמד בזה הרמב"ן ופירש שאמרו שלא יסבלו כבדת הטבע שלה אלא בעלי כח העצומים, ע"כ תמית את הבינונים ותגדל את הענקים, אבל עדיין אינו מתורץ מה שהי' בה עם רב כחול אשר על שפת הים לרוב כמפורש בספר יהושע, ולדרכנו הפירוש יותר מרווח שלאו בטבע אוכלת את יושבי' אלא מצד כי היא אש אוכלה ואינה סובלת עוברי עבירה, ועד שנכנסו בה המרגלים היתה מדתה טמיר ונעלם ולא היתה משכלת אנשי' כלל, רק אחר כניסת המרגלים יצאה מתחת גלות הכנענים ואינה סובלת את עוברי עבירה כנ"ל: