וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־אָדָם֙ בִּטְנְךָ֤ תַֽאֲכֵל֙ וּמֵעֶ֣יךָ תְמַלֵּ֔א אֵ֚ת הַמְּגִלָּ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֣ן אֵלֶ֑יךָ וָאֹ֣כְלָ֔ה וַתְּהִ֥י בְּפִ֖י כִּדְבַ֥שׁ לְמָתֽוֹק׃ (פ)
שיחת מלאכי השרת
והנה הדבר ידוע לכל קהל המאמינים שהשי"ת ברא את העולם והוא כלול בו וכמו שכתב הרמב"ם (פ"ב מיסודי התורה הל' י') שידיעתו הכל אינו מחמת הברואים אלא מצד עצמו מפני שיודע את עצמו יודע את הכל עי' שם. וביאור זה כמו שנאמר (בתילים) בדבר ד' שמים נעשו. שלא ברא השי"ת את העולם כאומן העושה דבר רק על ידי דבורו לבד והיינו שדבורו יהי' דבר זה אותו דבור הוא הכח של הדבר ההוא וחיותו וקיומו וכמו שנאמר (בנחמי') ואתה מחי' את כולם וכמו שנאמר (בתילים) לעולם דברך ניצב בשמים שדבורו שעל ידו נעשה השמים הוא ניצב שם לעולם להחיותו ולקיימו. וביאורו כי כל גוף נבדל מזולתו אם על ידי הבדל גוף הגשם במראהו ובתבנית שטחו ואם על ידי כחם וסגולתם. בבעלי חיים יש לכל בעל חי כח וטבע מיוחד וכן בצומחים ודוממים והבדל הכוחניי הנה הוא הבדל רוחניי. ונוכל ודאי לציירו אל הרוחני בדרך משל טבע הארי' הגבורה ולדבורה טבע המתיקות ולאבנים טובות היופי והבהירות וכיוצא באלה בכל המינים ובאופנים שונים. הנה אלה הכחות הטבעיות הם בלתי נתפשות בגשם ביחוד שהרי נקרא ג"כ גבור הכובש את יצרו כמו שאמרו ז"ל (תמיד ל"ב ע"א) שזהו גבורתו במחשבות מוחו ולבו לעצרם ולכובשם לבל להרהר בהרהורים זרים וזהו גבורה רוחניית ר"ל שאינה נראה לעין הגשמיי וכיוצא בזה. וכן נרגיש מתיקות בלב כאשר נשכיל איזה דבר חכמה והמצאה נפלאה שיומתק כענין האמור במגילת יחזקאל (יחזקאל ג׳:ג׳) ותהי בפי כדבש למתוק. ובתורה (תהילים י״ט:י״א) מתוקים מדבש ונופת. וכן נרגיש יופי ובהירות באיזה מחשבה ורעיון צח וכיוצא באלה בכל מיני כחות וסגוליות הברואים יש להם תפיסה גם חוץ לגשם:
סוד ישרים
ויקר אלו תפילין וכו'. היינו כי תפילין רומזין על עוצם החיבור והתקשרות שיש להשי"ת עם ישראל כמאמרם ז"ל (ברכות ו.) תפילין דמארי עלמא מה כתיב בהו וכו' כי מי גוי גדול וכו' וכדאיתא במדרש (שוחר טוב) אמרו כנסת ישראל רבש"ע רצוננו להגות בתורה יומם ולילה רק שאין אנו יכולין והשיב הקב"ה תקיימו מצות תפילין ואני מעלה עליכם כאלו הגיתם בתורה ביום ובלילה וכו'. היינו כי מצות תפילין רומזין על גודל היקרות הצפון וגנוז בתוך כל הלבושים של ישראל כי בזה שמכסים את הפרשה של תורה בעור הבתים של התפילין זה מרמז על כל הלבושים של ישראל שניגנוז בהם בעומק דברי תורה וכן הם מלמדים על כל הנאות ואכילות של ישראל שהם רק דברי תורה כענין שמצינו בכתוב (יחזקאל ג׳:ג׳) אכול את המגילה הזאת וגו' ואכלה ותהי' בפי כדבש למתוק וגו'. אכן על הגוון אינו ניכר זאת כלל כי כל זמן שעמלק בעולם הכנף מכסה את הפנים ואין ניכר הרצון ית' הנמצא בלבושי ישראל עד היכן שאפילו הלבוש מהמצוה נדמה נמי להאדם שהוא נושא אותה וסובל ממנה כמאמרם ז"ל (ברכות יז) מסובלים במצות ובאמת לוה תורה מן המצות ומצות מן התורה כי כאשר נפתח האור מן המצוה אזי רואים מפורש שהתפילין נושאים את האדם ולא האדם את התפילין כמאמרם ז"ל הארון נושא את נושאיו וכן כל המצות נושאים באמת את האדם אך כל זמן שעמלק בעולם נדמה להיפך שהאדם סובל המצות ונושא אותם ולזה איתא שם יקר אלו תפילין כי מלת יקר רומז על מה שאינו כלל ביד האדם להשיגו בלתי עזרתו ית' כדאיתא במדרש עשרה דברים יקרים בעולם ונקראו כל הדברים שמחשב שם יקרים משום שאין בכח אדם להגיע עליהם בלעדי עזר מהשי"ת ועל זה הענין נקראו נמי תפילין יקר כי רק כאשר פותח השי"ת את עיני אדם אז מכיר שפיר שהעולם הוא מלא ד"ת. אולם ברגע אח"כ כשנעלם זאת הבהירות שוב אינו יכול להכיר וסתום ממנו כבקדמיתא ואין יכולין לסמוך על זה אפילו מרגע אחת על רגע שאחרי' לזה נקראו תפילין יקר אכן בזמן ההסתר שבימי מרדכי שדברי תורה היו עומדים אז במצב השפל ביותר אז פתח השי"ת לישראל זה החיבור מיקר אלו תפילין עד שהי' ניכר מפורש לעיני כל החיבור מישראל להשורש ית' כדאיתא בגמ' (סנהדרין כא:) בתחילה ניתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקודש חזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית ולשון ארמי ביררו להן לישראל כתב אשורית ולשון הקודש והניחו להדיוטות כתב עברית ולשון ארמי מאן הדיוטות אמר ר' חסדא כותאי מאי כתב עברית אמר ר' חסדא כתב ליבונאה וכו'. וליבונאה מורה על אור פשוט כי בלבן אין שייך בו שום גוון וזהו בתחילה ניתנה תורה לישראל בכתב עברי שהוא ליבונאה ולשון קודש וזה מורה על מעט התלבשות של השורש בהתפיסה של אדם כי לשון קודש רומז על השורש ואז הי' רק אור פשוט בלי שום גוון ואור פשוט כזה הוא רחוק מאוד מתפיסת אדם חזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית ואשורית רומז שהכתב הוא מיושר בתפיסת אדם וכמבואר בגמ' (שם כב.) למה נקרא שמה אשורית שמאושרת בכתב היינו שהאור בא בהתלבשות ויש בזה גוון של צורת אותיות ויתכן בו תפיסה לאדם אכן הי' לשון ארמי היינו שהאור הי' מוסתר מאוד בהרבה לבושים כי לשון ארמי מורה על גודל הסתרה כי זה המקום הנקרא ארמי גורם שיהי' נסתר ומכוסה שם הדברי תורה כדאיתא בזוה"ק (ויחי רכד:) אמר ר' שמעון כד אנא בין אינון חברייא דבבל מתכנשי גבאי ואולפי מלי באתגלייא ואינון עיילי לון בגושפנקא דפרזלא תקיפא סתימא מכל סטרין וכו'. וכלהו מסתפי למימר מלין אלין אלא לעאן בגמגומא בגינו כך פסילוסין אקרון וכו' הואיל ומסתפי דהא אוירא קדישא ורוחא קדישא אתעדי מנייהו וינקי מאוירא ורוחא דרשותא אחרא וכו'. ואח"כ ביררו להן לישראל כתב אשורית ולשון הקודש היינו שיהי' יכולין שפיר להכיר את החיבור והתקשרות שיש להם בהשורש דרך כל הלבושים וזה הי' בהנס של פורים לזה נאמר ליהודים היתה אורה וגו':