חסידות על יחזקאל לו:כו

וְהֵיכַל הַקֹּדֶשׁ הַזֶּה שׁוֹרֶה וּמַלְבִּישׁ אֶת הָרוּחַ הַחִיּוּנִי שֶׁבְּלֵב הָאִישׁ הַכָּשֵׁר, כִּי הָרוּחַ הוּא בַּלֵּב, בִּבְחִינַת (יחזקאל ל״ו:כ״ו): וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה; וְהֵיכַל הַקֹּדֶשׁ יוֹנֵק חִיּוּתוֹ מֵהָרוּחַ הַזֶּה, בִּבְחִינַת (משלי כ״ט:כ״ג): וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד.

וּצְדָקָה הִיא בְּחִינַת מַיִם, בִּבְחִינַת (שם קיד): הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם, הַצּוּר – זֶה בְּחִינַת (תהילים ע״ג:כ״ו): צוּר לְבָבִי, כִּי יֵשׁ לֵב אֶבֶן (יחזקאל ל״ו:כ״ו), דְּהַיְנוּ אַבִּירֵי לֵב הָרְחוֹקִים מִצְּדָקָה (ישעיהו מ״ו:י״ב), וְזֶהוּ: הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְהַפֵּךְ לְלֵב רַךְ, בְּחִינַת (איכה ב׳:י״ט): שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה', הַיְנוּ לֵב רַךְ לְהִתְנַדֵּב לִצְדָקָה. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא צְדָקָה מַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (עמוס ה׳:כ״ד): וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן, וְזֶה בְּחִינַת (קהלת י״א:א׳): שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם, הַנֶּאֱמָר בִּצְדָקָה.

בראשית. (בראשית א א). התחלת התורה הקדושה באות ב. הנה במבטא נקרא בי"ת, להורות שנדרשים בתורה גם הבתים. דהנה כל אות נקרא אב"ן, והתיבה המצורפת מכמה אותיות נקרא בי"ת כמו שמבואר בספר יצירה. והנה אותיות של כל אומה ולשון המה רק אבנים שאינם נקראים במילוי, מה שאין כן אותיות לשוננו הקדושה אשר התורה נתונה בו (והעולם נברא בו), האותיות עצמן נקראים בתים, כי כשתבטא איזה אות בפה על כרחך תבנה בי"ת, היינו אות א' הכתובה הנה הוא אב"ן, אכן כשתקרא אותה בפה ותכירנה לאחרים לומר שהוא א' על כרחך תאמר אל"ף, הנה הוא בי"ת. ועל כן התחלת התורה באות בי"ת שהיא בי"ת, להיות שהתורה נדרשת גם בבתים חוץ האותיות הנכתבים, גם במילואיהן שהם בעל פה המה נדרשין והמה נתרבין לאין קץ, ובהם גנוזין מסטורין של יוצר בראשית אשר נרמזין בתורה. (ואמר כבוד אדמו"ר הרב הק' כק"ש מהרמ"מ הצוק"ל שזה פירוש הפסוק (יחזקאל לו כו) והסירותי את לב האבן מבשרכם, היינו לשונות וכתיבת האומות אשר אותיותיהם המה אבנים אינם מולידים. והנה אני בעניי מסיים אחריו, שזה נרמז בזוהר (ח"ב ק"ג ע"א) מ"ש אל אחר, אסתרס ולא עביד פירין. ובזה יתכן סיום הפסוק ונתתי לכם לב בשר, ודרשו חז"ל לב לעשו"ת בשר, והבן). והנה נדרש הדבר לענייננו גם כן והסירותי את לב האבן מבשרכם, שלא תחשבו שהתורה היא רק הנכתבת מילין כפשוטם, רק כל אות נבנה בתי"ם הנאמרים בעל פה ובהם גנוזים כל טוב. וכפי זה תתפרש בראשי"ת ב' ראשי"ת, היינו ראשי"ת נקרא האותיות שהמה ראשית כל הנבראים שבהם נברא הכל כמבואר בספר יצירה, והנה הם ב' עניני ראשי"ת היינו אותיות, "את "השמים היינו אותיות הנכתבות כצורתן בשמים, ואת הארץ מה שנקראים במבט"א על הארץ: