וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י בֶּן־אָדָ֕ם הֲתִחְיֶ֖ינָה הָעֲצָמ֣וֹת הָאֵ֑לֶּה וָאֹמַ֕ר אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה אַתָּ֥ה יָדָֽעְתָּ׃
סוד ישרים
ויאמר אלי בן אדם התחיינה העצמות האלה ואומר אדני ה' אתה ידעת וגו' (יחזקאל ל״ז:ג׳) וביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זללה"ה וכי לא האמין ח"ו יחזקאל שיש בכחו ית' להחיות את המתים ששאל לו השי"ת התחיינה העצמות האלה אלא ענין השאלה ששאלו השי"ת הי' אם יש זאת התחי' בהבנת תפיסתו ג"כ הגם שמצד האמונה האמין שפיר בהתחי' אכן אם יש לו זאת בהבנת תפיסתו גם בלעדי האמונה ועל זה השיב הנביא אתה ידעת היינו הלא גם הבנת תפיסתי הוא ג"כ בידך וכענין שהשיב מרע"ה כששאל לו השי"ת מה זה בידך ויאמר מטה היינו שהשיב להשי"ת הלא כל הבנת תפיסתי הוא ג"כ בידך:
תולדות יעקב יוסף
עוד י"ל כי הת"ח שלא עסק בתורה וסיפר ל"ה נקרא מוציא רע ושגגתו עולה זדון עד מחשבה לכך שלוחו מן ג' מחנות וע"ה שלא השפיל דעתו להיות בז וסיפר ל"ה נעשה זב וזדונו נעשה שוגג ושלוחו רק מן ב' מחנות הרי מבואר מצורע וזב וענין טמא לנפש מבואר עפ"י מה שזכרנו במשל השר ששינה את בגדיו כדי שיתחבר עם הבן מלך שנעשה הדיוט וכו' כאשר בארנו פסוק לנפש לא יטמא בעמיו וכו' יעו"ש והנה אם נטמא ע"י שנתחבר עם בן המלך אנוס הוא לכך אין שלוחו רק ממחנה שכינה ונלמד ממשה שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף עמו ונ"ל דר"ל כי הצדיק נקרא יוסף כמו ששמעתי מן המנוח ר"ל פיסטניר יעקב יוסף שמוסיף בכל יום לטובה וכשהצדיק נתחבר עם בן המלך שנעשה עצמות יבישות כמו ששמעתי בשם המנוח ר"ל פיסטניר בפסוקי' יחזקאל התחיינה העצמות האלה ודפח"ח נקרא מעת' עצמו' יוסף דהיינו טמ' לנפש והיה עם משה במחיצתו.
תולדות יעקב יוסף
ואגב נ"ל לפרש לשון אחוריו דר"ל שהשליך אלו השרצים לאחריו שהם כל מיני טומא' ובחר בטוב להתקדש ולהתקרב בו י"ת משא"כ אם השרצים לפניו שהולך בכל מיני טומאו' השרצים התלוין בו ר"ל. אספרה אל חוק ור"ל כי חק קבוע עלי לספר נסים ונפלאות שעשה עמי. ה' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך ופי' רשי' בני אתה ראש לישראל הנקראי' בני בכורי ישראל והם יתקיימו על ידך כמ"ש ביד עבדי דוד אושיע את ישראל וכו' אני היום שהמלכתיך עליה' ילדתיך להיו' קרוי בני וכו' כמ"ש וידע דוד כי נשאת מלכותו בעבור עמו ישראל וכו' יעו"ש ולי נראה דאמרי' בש"ס כיון שנתמנה פרנס על הציבור מוחלין לו כל עונותיו וכקטן שנולד דמי אך דכל זה שנתמנה עפ"י הש"י משא"כ כשנתמנה עפי' השררה דחוצפא כלפי שמיא מהני כנלמד מבלעם וכו' ודאי אין שייך בזה מוחלין דאמרי' בש"ס דאלו כהנים שבבית שני שהועמדו עפי' המלכות ע"י ממון שנתנו עליהם נא' ושנות רשעים תקצרנה וז"ש אני היום ילדתיך ר"ל מאחר שאני העמדתיך למלך לא עפי' השררה לכך היום שנעשי' מלך היום ילדתיך שנמחלו עונותיו וכנולד היום דמי. שאל ממני ואתנה גוים נחלתיך סוד כוונת התפלה לברר הניצוצות שהם חיות הקליפות וממילא יובן המשך ב' פסוקי' אלו ככלי יוצר תנפצם אחר הבירור נשארו בלי חיות והבן וחזר דוד לפתח דבריו וא' עתה מלכים השכילו הוסרו שופטי ארץ ור"ל שהוא נגד מה שאמר שמלכי ארץ ורוזני' נוסדו יחד על ה' ועל משיחו שיעצו עצות כאמור ועת' שנתפרדו כל פועלי און דז"ש ככלי יוצר תנפצם וכמ"ש וכל קרני' רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק והיינו כמ"ש האר"י בעת אשר שליט האד' באדם לרע לו לברר נצוצי חיות ממנו שהוא הי' הממשלה וחיות הרשעים וע"י ששלטו באדם הישר ובירר מהם הנצוצות אז הוסר מהם החיות והממשלה ונתרומם קרנות צדיק וז"ש שאל ממני וגו' ור"ל שהיסורי הצדיק הוא שישאל ממנו ית' ויתפלל שהם קשוטי ויחודי השכינה כמו ששמעתי ממורי יעו"ש ואז אתנה גוי' נחלתיך שע"י בירורין יתרומם קרנך כאמור ולכך השכילו מעתה שלא תעשה כמעשיך הראשונ' הוסרו שופטי ארץ עבדו את ה' ביראה להתחבר ב' מדות הוי' ביראה ומשם נמשך שורש הת"ח הנק' הוי' ג"כ כנ"ל ועשירי העם הנקרא אד' שהיא יראה ובהתחברם אז חסד ואמת נפגשו כנ"ל ואז גילו ברעדה וכמו שכתבו התוס' בפרק אין עומדין וז"ל פשוטו של מקרא עבדו את ה' ביראה וכשיבא יום רעדה תגילו ע"כ ונ"ל כאשר מפרש אח"כ שאמר נשקו בר ותאבדו דרך כי יבער כמע' אפו אשרי כל חוסי בו והכוונה שבא דוד המלך ע"ה לזרז את כל גבור מלומד מלחמה במלחמת' של תורה ועבוד' ה' שיקח מועד בעת הפנאי לדבק בו ית' כשהזמן מסכים עמדו להכין כלי מלחמה נגד היצה"ר וכלי המלחמה הוא נק' נשק כנודע ומהו הנשק בר שהוא בר לבב וז"ש זיינו ונשקו בר כדי שאם יבוא הזמן הסוער שהוא פן יאנף שאז תאבדו דרך כי יבער כמעט אפו שאלו כת ב' הנ"ל מיד יחזרו לסורן ואז אשרי כל חוסי בו דעייל ונפיק וק"ל.