חסידות על יחזקאל לח:יא

ונוכל לומר. ויתן אל משה ככלותו הוא לשון תאוה. כפי גודל התאווה שהיה לו לזה כן ניתן לו. שני לוחות כנגד שמים וארץ. שרצון השי"ת היה בבריאת העולם שיתייחדו שמים וארץ ויהיה גם עולם התחתון שלו. הגם כי בוודאי הכל שלו אלא רצון השי"ת היה שע"י מעשה התחתונים יתייחדו ויהיה עליה ג"כ לעולם התחתון. וזהו כנגד שמים וארץ. כי אעפ"י שהם מתנגדים בטבעם זה לזה כי עולם התחתון אינו יכול לסבול דבר רוחני כי אם בקושי ובטורח גדול. ועולם העליון אפילו השמים אינו יכול לסבול דבר גשמי אפילו גרגיר חרדל. אעפ"כ מייחדן ומקשרן זה בזה כי כל מעשה העליונים תלוי בתחתונים. וכל חיות והשפעות התחתונים הכל מעולם העליון הוא. וזהו שנאמר בטחו בי"י עדי עד כי בי"ה י"י צור עולמים. כי שם י"ה מורה על שני עולמות הנ"ל. וכמ"ש [*יחזקאל לח יא] י"ה בארץ החיים. וכמו שמפרש התרגום. וכמאמר חז"ל צור עולמים. צר וקשר ב' עולמות יחדיו. וכדאיתא במדרש במעשה בראשית. למה נברא האדם בששי לפי שביום ראשון ברא את הרקיע לעליונים. ביום שני ברא הארץ לתחתונים וכו'. וכן כולם עד"ז כדי שלא יהא קנאה במעשה בראשית. ובששי נברא האדם שהגוף מן התחתונים ונשמה מן העליונים. ע"כ. והוא על דרך שדברנו. שהאדם מייחד ומקשר ב' העולמות. ועפ"י דברינו אלה נוכל לומר שהפסוק השמים שמים לי"י והארץ נתן לבני אדם. יכול להיות שהוא"ו מחובר למה שלמעלה. השמים שמים לי"י והארץ. הכל נתן לבני האדם: