ערבי נחל
ויש לתמוה במאמר הזה הרבה. חדא, כיון שפירש תחלה והוא לא היה יודע שהדברים מגיעים לבלהה על כרחך צריך לומר מה שלא פירש שאמר כן לפנים בעלמא שלא יקנאוהו, היינו משום דמסתמא אם יעקב ידע אינהו נמי ידעו כי ודאי מסר להם יעקב כל החכמות, לכן הוצרך לומר שגם מיעקב נעלם זאת, וא"כ למה אח"כ בדברי רבותינו מפורש שאמר יעקב לפנים. תו יש להקשות באומרו ורבותינו למדו מכאן כו', כי תיבת למדו שייך בדבר הנלמד בדיוק או דרש, משא"כ דבר זה הלא ראינוהו מפורש שחלם לו על אמו שכבר מתה. ותו, כיון שבאמת קיימא לן דאין חלום בלא דברים בטלים כמו שלמדו חז"ל (ברכות נה.) מפסוק (ירמיהו כג, כח) מה לתבן את הבר, א"כ למה נצטרך לפתור שהדברים מגיעין לבלהה. ותו דאדרבא תיקשי טובא, כיון שהדברים מגיעין לבלהה א"כ לא היו שום דברים בטלים תוך אותו החלום והרי זה סותר מה דקיימא לן אין חלום כו' שהיא הלכה ברורה. תו יש לדקדק, דהוה ליה לרש"י לפרש לפי דברי רבותינו שהשבטים לא ידעו דאין חלום בלא דברים בטלים דאילו ידעו א"כ לא הוציא מלבם כלל.