Chasidut על ירמיהו 4:10

וְזֶה בְּחִינַת שְֹפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר, 'אַרְגִּיעָה' לְשׁוֹן מַרְגּוֹעַ וּמָנוֹחַ, כִּי כָּל דָּבָר קֹדֶם שֶׁבָּא לְתַכְלִית שְׁלֵמוּתוֹ אֵין לוֹ מַרְגּוֹעַ וּמָנוֹחַ, כִּי הוּא כְּמוֹ מִתְגַּלְגֵּל וְנָע וָנָד וּמְטֻלְטָל, עַד שֶׁיָּבוֹא לִשְׁלֵמוּתוֹ בְּתַכְלִית וְאָז הוּא מַרְגּוֹעוֹ וּמְנוּחָתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר. כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר וּמִתְפַּשֵּׁט עַכְשָׁיו לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב לְהַטְעוֹת אֶת כָּל הָעוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם, מֵה' יִתְבָּרַךְ וּמִתּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. וּכְבָר נִתְפְּסוּ רַבִּים וְנִלְכְּדוּ בַּמֶּה שֶׁנִּלְכְּדוּ עַל-יְדֵי הַשֶּׁקֶר, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן לֹא בָּא הַשֶּׁקֶר לְמַרְגּוֹעוֹ וּמְנוּחָתוֹ, כִּי עֲדַיִן נִשְׁאֲרוּ רַבִּים צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ לְקוֹל הַשֶּׁקֶר וְלֹא הִנִּיחוּ עַצְמָן לִטְעוֹת עַל-יְדֵי הַשֶּׁקֶר וְרָדְפוּ אַחַר הָאֱמֶת בֶּאֱמֶת וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "הֱקִיצֹתִי וְעוֹדִי עִמָּךְ". כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, בָּאתִי עַד קֵץ כָּל הַדּוֹרוֹת וַעֲדַיִן אֲנִי אוֹחֵז בְּךָ וְכוּ'. וַאֲפִלּוּ אוֹתָן שֶׁנִּתְּעוּ אַחַר הַשֶּׁקֶר, עֲדַיִן נִשְׁאָר בָּהֶם כַּמָּה נְקֻדּוֹת מֵהָאֱמֶת. וּמֵחֲמַת זֶה עֲדַיִן לֹא הִשְׁלִים הַשֶּׁקֶר לָבוֹא לְמַרְגּוֹעוֹ וּמְנוּחָתוֹ וְהוּא חוֹתֵר תָּמִיד לִתְפֹּס הַכֹּל חַס וְשָׁלוֹם, בִּשְׁקָרָיו. וְעַל-כֵּן הוּא מִתְגַּבֵּר וּמִתְפַּשֵּׁט בְּכָל פַּעַם בִּשְׁקָרִים וְרַמָּאוּת חֲדָשׁוֹת בְּלִי שִׁעוּר, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁכַּת הָאֶפִּיקוֹרְסִים מְחַבְּרִים חִבּוּרִים בְּכָל עֵת גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים בְּכַמָּה מִינֵי פִּתּוּיִּים וַהֲסָתוֹת וְדִבְרֵי חֲלַקְלַקּוֹת לְהַטְעוֹת בְּנֵי יִשְֹרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם בְּנִכְלֵי הֶבְלֵיהֶם וְכוּ' (כַּמְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר), אֲבָל עַל-יְדֵי הִתְפַּשְּׁטוּת הַשֶּׁקֶר בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁהוּא סָמוּךְ לְמַרְגּוֹעוֹ וְלִמְנוּחָתוֹ חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁכִּמְעַט יִתְעוּ הַכֹּל בִּשְׁקָרָיו, חַס וְשָׁלוֹם, אָז דַּיְקָא שְֹפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד, כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי רִבּוּי הַשֶּׁקֶר מְאֹד מְאֹד יִתְהַפֵּךְ הַשֶּׁקֶר אֶל הָאֱמֶת כַּנַּ"ל. וְעַתָּה מוּבָן הַפָּסוּק הַזֶּה הֵיטֵב, "שְֹפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר", שֶׁלְּשׁוֹן אַרְגִּיעָה אֵין לוֹ שׁוּם פֵּרוּשׁ עַל-פִּי פְּשׁוּטוֹ, כִּי רַשִׁ"י פֵּרֵשׁ לְשׁוֹן רֹגַע, וְאֵינוֹ מְיֻשָּׁב עַל לְשׁוֹן אַרְגִּיעָה, אֲבָל עַל-פִּי הַנַּ"ל מְבֹאָר הֵיטֵב כִּפְשׁוּטוֹ, שֶׁרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִתְנַּבֵּא שֶׁעִקַּר הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת יִהְיֶה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, כְּשֶׁאֶתֵּן כֹּחַ לְהַשֶּׁקֶר שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם עַד שֶׁכִּמְעַט אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר, שֶׁכִּמְעַט אֶתֵּן לוֹ מַרְגּוֹעַ וּמָנוֹחַ בָּעוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁיִּרְצֶה לְהִתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָעוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל, אָז דַּיְקָא 'שְֹפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד', כִּי עַל-יְדֵי רִבּוּי הַשֶּׁקֶר מְאֹד מְאֹד יִתְהַפֵּךְ הַשֶּׁקֶר אֶל הָאֱמֶת וְכַנַּ"ל. (כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁגַּם כֹּחַ הַשֶּׁקֶר לְהַטְּעוֹת הָעוֹלָם, נֶאֱחָז מֵהַקְּדֻשָּׁה, כִּי בְּלֹא זֶה לֹא הָיָה לוֹ כֹּחַ לְהַתְעוֹת אֶת הָעוֹלָם). וְכַמְבֹאָר לְעֵיל בְּעִנְיָן זֶה שֶׁכֹּחַ הַשֶּׁקֶר מֵהָאֱמֶת, מֵחֲמַת שֶׁבְּרֵאשִׁית הַכֹּל כָּל הַדְּבָרִים בְּאַחְדוּת בְּלִי הֶבְדֵּל וְכוּ' כַּנַּ"ל, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא (יִרְמִיָּה ד, י), "אָכֵן הַשֵּׁא הִשֵּׁאתָ לָעָם הַזֶּה וְכוּ'" וּכְתִיב, "לָמָּה תַּתְעֵנוּ ה' מִדְּרָכֶיךָ וְכוּ'" וְכֵן הַרְבֵּה. וְעַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ הַכְנָעַת הַשֶּׁקֶר וּבִטּוּלוֹ מֵחֲמַת שֶׁבֶּאֱמֶת כָּל כֹּחוֹ מִן הָאֱמֶת, מֵה' יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, שֶׁנָּתָן לָנוּ כֹּחַ בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה. וּבְאַחֲרִית הַיָּמִים יְבַטְּלוֹ ה' יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי מִנֵּיהּ וּבֵיהּ אַבָּא לֵיזִיל בֵּיהּ נַרְגָּא, שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי רִבּוּי הַשֶּׁקֶר יִתְהַפֵּךְ אֶל הָאֱמֶת כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן שַׁיָּךְ שַׁפִּיר לְשׁוֹן אַרְגִּיעָה, שֶׁהוּא לְשׁוֹן מְדַבֵּר בַּעֲדוֹ וְהָבֵן: