Chasidut על ירמיהו 47:3

וגם עירוב מורה שהוא לערב ולקשר כל בחינות המדות שהם בחינת דין ורחמים, אשר האפיקורסים אומרים מי שברא זה לא ברא זה מי שברא טוב לא ברא רע מי שברא אור וכו' כנודע, ועירוב ידוע מכוונות האר"י ז"ל שהוא ע"ב רי"ו ע"ב מספר חסד ורי"ו מספר גבורה, ועשה שלמה משניהם תיבה אחת להכחיש אמונות הכוזבות וליחד שמו יתברך בכל המעשים הן בחסדים הן בדינים כי כולם מאל אחד ניתנו, ואין יחיד כיחודו, ועל ידי זה מתכללים הדינים בחסדי ה' ויורד רוב ברכה ושפע מחי העולמים ברוך הוא לכל העולמות עליונים ותחתונים, ועל כן אמרו אליו בני אם חכם לבך, כי תיבת חכם מורה על יחוד עשר ספירות הנזכרים, כי הכ' מורה על כתר עליון והמ' על מדת המלכות שאותיות הללו נתונים בראשיהם, והח' מורה על שמונה ספירות אשר ביניהם, והמיחדם הוא הנקרא בשם חכם, כי זה הוא החכמה האמיתית ליחד ולחבר ארץ לשמים לקשט את הכלה בחינת חכמה תתאה וחכמה עילאה ליחד הכל לאחד, בסוד הכתוב (תהלים ק"ד, כ"ד) כולם בחכמה עשית שהחכמה נקראת על שם הראש בסוד ראשית חכמה כי הכתר נעלם בתוכה כידוע ויורד עמה עד עשיה שהוא סוף מעשה, ועל כן לא היו ימים לישראל כימי שלמה שנבנה בית המקדש בימיו וכל איש ישראל ויהודה היו יושבים איש תחת גפנו ותחת תאנתו מעין עולם הבא, לפי שהוא השיג בחינת החכמה השלימה, וזכה ליחד כל העשר מדות הנזכרים, וקישט את הכלה בכ"ד תכשיטין וחיברה לשמים להמשיך משם כל בחינת שפע וברכה, ואז נותנת ומחלקת טרף לביתה וחוק לנערותיה, ועל כן היה סיהרא קיימא באשלמותא בימיו כמו שאיתא בזוה"ק (ויחי רכ"ג:) הכל כמו שהאריכו שם. ועל כן אמר הכתוב למעלה (י"ז, א') ויחנו ברפידים ואין מים לשתות העם, כי רפידים אמרו חז"ל (בכורות ה':) שהוא רפיון ידים, והוא מורה על הנזכר שלא שמו לבבם ליחד העשר ספירות הנרמזים בעשר אצבעות הידים לחבר אותם אחת אל אחת ולקשרם למקורם, שעל ידי זה יומשך השפע לכל העולמות עליונים ותחתונים, רק עשו רפיון לידים הללו, והכתוב אומר (ירמיה מ"ז, ג') לא הפנו אבות אל בנים מרפיון ידים, שנחסר הברכה וההשפעה מאב הרחמן ברוך הוא אל בניו על רפיון ידים, (גם בבחינת המדות נמצאים כנויים בשם אב ובן כנודע, ומרפיון ידים לא הפנו אבות אל בנים והבן). ועל כן גם למטה בגשמיות לא היה להם מים המכונה בשם ההשפעה הלז שיורד ממקום גבוה למקום נמוך והוא סוד השפעת החסד המכונה על שם המים,

יד. ולכן כשחנו ישראל ברפידים לא הי' מים לשתות להעם כי רפידים הוא רפיון ידים כמאמר חז"ל [בכורות ה' ע"ב] והוא רומז שלא חברו כל העשרה דרגות יחד ולנטלם ולנשאם למקורם המכונה בשם נטילת ידים כדי שיוכלו לקבל משם ההשפעה הראויה להם. רק עשו רפיון לידים מלחבר אותה אחת אל אחת והכתוב אומר (ירמיהו מ״ז:ג׳) לא יפנו אבות על בנים מרפיון ידים והוא רומז על חסרון השפעה מעולם העליון אל עולמות התחתונ' המכונה בשם השפעה השייך מהאב אל הבן והמבין יבין וע"כ לא היה להם מים המכונה ג"כ בשם ההשפעה הלז שיורדין ממקום גבוה למקום נמוך וכן ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים ואח"כ כשנסעו מרפידים כתיב ויסעו מרפידים ויחן שם ישראל נגד ההר שאמרז"ל [ילקוט רמז ער"ה] כאיש אחד בלב אחד כי כאשר נתנו לבם ליסע מרפיון ידים הלז ונתנו לבם להתאחד כל המדות עליונים אז נעשה ג"כ גוי אחד בארץ ונתאחדו כולם כאחד בלב א' וכאיש א' נחשבו כי זכו להתאחד עם שורש נשמתם למקור שורשם והיה ה' אחד ושמו אחד: