Chasidut על ירמיהו 7:16

וירצה עוד, דהנה עם היות שהש"י מתאוה לתפלתן של צדיקים, עם כל זה בדבר שיודע הש"י שכבר אי אפשר להשיב נגד מדת הדין, רומז להצדיק שלא יתפלל, כי באם יתפלל כביכול יתעצב הש"י אל לבו מלהשיבו ריקם, כמ"ש השי"ת לנביא (ירמיה ז טז) ואתה אל תתפלל וכו' ואל תשא בעדם רנה ותפלה. וכמו כן הוא גם כן בכאן הבין הש"י שירצה אברהם להפציר גם כן אם לא ימצא עשרה, וזה דבר שאי אפשר מפני מדת הדין כמו שהיה בימי נח כמ"ש רש"י, והנה אם יתפלל אברהם אזי לא טוב בעיני י"י יתב' כביכול להשיב ריקם את הצדיק, על כן מה עשה הש"י וילך י"י תיכף כאשר כלה וכו' (בראשית יח לג), וסיים המאמר בעבור העשרה (בראשית יח לב) נסתלקה שכינתו תיכף, והבין אברהם שאין רצונו ית' להתפלל יותר, על כן ואברהם שב למקומו ולא הפציר עוד, הגם שהיה באפשר לו להתפלל אפילו בהסתלקות השכינה כי מלא כל הארץ כבודו: