ערבי נחל
ואחשוב בזה, כי דרך עניני פלפול התורה, כמ"ש הט"ז בא"ח סי' מ"ז על פסוק (ירמיה ט, יג) ולא הלכו בה שלא עסקו בפלפול הלכה ביגיעה, כי ענין הפלפול כטורח והליכת הדרך וע"ש בט"ז, וידוע בדברי חז"ל שדוד המלך ע"ה היה דורש בעמקות התורה ופלפולה בנגלה ובסודותיה, ולז"א בדרך עדותיך כו', וידוע כי דוד המלך ע"ה כמה עתים עברו עליו, ובעת הטובה היה גדול מכל מלכי ארץ, ובעתים אחרים היה נודד ומטולטל, וביקש לחם מאחימלך וברזילי שהביא לו מזון ודומיהן, ומתחלה אמר טוב לי תורת פיך, היינו פלפול התורה, הוא טוב לי בהיותו נמשך מאלפי זהב וכסף, שכך הוא נוהג שבעולם כשהפרוטה מצויה אוהב דבר הלכה, ואמנם אחרי כן כאשר חלפו עליו עתות הצער, וראה כי אין לבבו כ"כ לדבר הלכה, אז טרח את עצמו עד שהיה לבו שש על פלפול התורה בעת עניו כמו בעת טובתו, והתפאר על זה לפני ה' ואמר בדרך עדותיך, היינו הפלפול, ששתי עכשיו כעל כל הון, כמו שאני שש על הפלפול הלכה אצל כל הון (כי תיבת על ביאורו אצל כידוע) ונכון.