יְהֹוָ֗ה עֵינֶיךָ֮ הֲל֣וֹא לֶאֱמוּנָה֒ הִכִּ֤יתָה אֹתָם֙ וְֽלֹא־חָ֔לוּ כִּלִּיתָ֕ם מֵאֲנ֖וּ קַ֣חַת מוּסָ֑ר חִזְּק֤וּ פְנֵיהֶם֙ מִסֶּ֔לַע מֵאֲנ֖וּ לָשֽׁוּב׃
שם משמואל
ונראה לפרש דהנה מפורש בפ' נצבים שגאולת ישראל תלוי בתשובה, וכל הכתובים ירונו בגאון קולם שהכל תלוי בתשובה, אבל לפי השקפתינו הדלה בלתי מובן איך אפשר לעשות תשובה בעוד כל ראש לחלי וכל לבב דוי וכמ"ש ושכורת ולא מיין, ואיך אפשר לעשות תשובה בלי ראש ולב, והנה בש"ס סנהדרין (צ"ז:) איפלגו תנאי אם הגאולה יהי' ע"י תשובה או לא, ור"א אמר הקב"ה מעמיד עליהם מלך כהמן וישראל עושין תשובה, וגם זה אינו מובן הלא מפורש בישעי' א' ה' על מה תוכו עוד תוסיפו סרה, ופירשו המפרשים שאדרבה כאשר הם מוכים נעשו גרועים עוד יותר, ומוסיפים סרה, ובירמי' ב' ל' לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו, וכן בירמי' ה' ג' הכית אותם ולא חלו כליתם מאנו קחת מוסר חזקו פניהם מסלע מאנו לשוב, וכמו שנראה בזמה"ז שלעומת שהצרות מתגברין ר"ל כן לעומתם מתגבר העזות ופריקת עול מלכות שמים: