חסידות על ירמיהו מט:טז

ונראה דהנה ידוע שעשו הי' בו נשמות רמות ונשאות, ומ"מ לא הועילו לו שלא יצא לתרבות רעות, או שיכניסו בו הרהורי תשובה עכ"פ, והטעם י"ל עפ"י דברי הזוה"ק ח"ג (רנ"א:) דיש עננים חשוכין דמכסיין על נהורין וכו' דאתמר בהון ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע חשוך כאשר בתחילה דכל כך חשוכא דעננין דלהון דלא יכלין נהורין לאנהרא להון, ובגין דא ולא נודע כי באו אל קרבנה, וכ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה הגיד דזהו קליפת גיאות שלזה אינו מועיל הארת קדושה, שבשביל אורות אלו הוא מתגאה עוד יותר, וחושב עצמו כאנשי המעלה עכ"ד, והנה קליפה זו מצינו בעשו ביותר כמ"ש זדון לבך השיאך שוכני בחגוי סלע מרום שבתו אומר בלבו מי יורידנו ארץ אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך וגו' ובירמי' מ"ט ט"ז תפלצתך השיא אותך זדון לבך שוכני בחגוי הסלע תופשי מרום גבעה כי תגביה כנשר קנך משם אורידך נאום ה', ובתנדב"א לעתיד יבוא עשו וישב בראש אברהם יצחק ויעקב וכל הצדיקים עד שיבוא הקב"ה בעצמו וישליכהו לחוץ, וע"כ מובן אשר הנשמות הגבוהות שהי' בו לא יכלו להושיעהו מאומה ואדרבה מחמתם נתגאה עוד יותר, ומחמת אלו הנשמות הי' גודל כחו להרשיע עוד יותר, כי הסט"א בעצמם הם פגרים מתים אלא כל כחם מחמת קדושה הנבלעת בהם וע"כ להכניע כחו של עשו נתבקש בראשונה להוציא את בלעו מתוך פיו, ועכ"פ שנשמות אלו שבקרבו יתעוררו לצאת ולא יהי' הוא והם דבר אחד: