חסידות על ירמיהו נ:ט

מאי חנוכה דת"ר בכ"ה בכסליו יומי חנוכה תמני' אינון כו' וכשגברה מלכות בית החשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך א' של שמן כו' ונעשה בו נס והדליקו ממנו ח' ימים הנה כתיב לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כו' ולפי הנראה בכל גאולה שגאל אותנו ית' בגלות מצרים ומדי ויון ומה שיגאל אותנו ב"ב מאדום כל גאולה במדה אחת מאלו המדות' כסדרן כי בגלות מצרים אחז"ל שכרתו ישראל ברית לגמול זע"ז כו' ועי"ז נגאלו כמ"ש זכרתי לך חסד נעוריך כו' נמצא שגאולת מצרים הי' ע"י שעבדו את ה' במדת החסד וגאלם בחסדו ובידו הגדולה הוציא את הסגולה גדולה רומז למדת החסד וגאולתינו גאולת בבל נראה שהי' ע"י בחי' גבורה כי כן נמצא בפסוקי ישעי' אצל מפלת בבל אני צוותי למקודשי קראתי גבורי לאפי' כו' וכלי זעמו גם בירמי' אצל מפלת בבל נאמר חיצי' כגבור משכיל ובגלות מדי שהי' גזירות המן הי' הגאולה ע"י מדת תפארת ומתחילה הי' מדת תפארתינו בהסתר ואת זה לעומת זה עשה אלקים שהתגבר מדת תפארת שלהם והי' בחי' תפארתינו בגלות ולכן אחז"ל שהללו אמרו מדיות נאות והללו אומרים פרסיות נאות כו' וציוה על ושתי שתבוא ערומה לפניו להראות את יפי' כי טובת מראה היא שהי' יופי בקליפה בחי' פאר ואח"ז הי' הגאולה ע"י התגברות יופי ותפארת של הקדושה ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואי' אך שהיתה ירקרקות כאמרם ז"ל ובגלות יון נראה שהי' הגאולה ע"י בחי' נצח בהקדושה והנה הגאולה ב"ב מהגלות הזה יהי' בבחי' הוד כי כתיב כל היום דוה וכתיב והודי נהפך למשחית ובגאולה יתהפך אותיות דוה לאותיות הוד וכשנתאבקו יעקב עם המלאך כתיב ויגע בכף יריכו כי שרו של עשו רצה להחליש כח יעקב כאשר הזכיר לו שיעבוד מלכיות ועכ"ז כל הגלות שלא נמשכו זמן ארוך לא החלישו רק בכף יריכו הרמוז למדת הוד בחי' ירך כידוע שעתה יש לו ממשלה גדולה עלינו זמן ארוך ויעקב היה סימן לבנים וכשיגאל אותנו בקרוב יהי' ע"י בחי' הוד דקדושה ולכן אמרו עד כי יבא שילה זה משה שיש לו הוד בשלימות שזכה לקרני הוד ובמדת היד נתן ליהושע כדכתיב ונתת מהודך עליו ובמדת הוד שהוא הוי' בנקודת קיבוץ הנקרא שורק יהי' קיבוץ גליות מד' כנפות הארץ וכתיב הוד והדר תשוה עליו והנה אחז"ל שהגאולה תהיה ע"י תשובה והנה בתשובה יש כמה בחי' ומעלות כי אנו מבקשים ממנו תמיד מחילה וסליחה ואומרים חנון המרבה לסלוח בחי' המרבה מורים שהוא בלא שיעור וערך כלל שאין אנו מבינים כלל ערך גדולת הסליחה על חטאינו לבקש עלי' רק אנו מבקשים לפי השגתינו וי"ת בטובו מרבה לסלוח אף על סליחה שאין אנו מבקשים כלל מקוצר השגתינו משל לבן כפר שלקח אבן וזרק בפלטרין של מלך ושבר את החלון המשובח והמפואר באבנים טובים אשר קבועים בו בו כמה וכמה מינים לאין שיעור ולהבן כפר אין השגה כלל ובא לפני המלך ומביא חלון אחר גרוע ממנו ונתנו למלך תחת זה החלון ומבקש מאתו שימחול לו (והקב"ה) והמלך הטוב בחסדו מוחל לו לוקח המלך זה החלון ומייפהו באבנים טובות ובמרגליות ובמלאכות נאות מאוד עד שנעשה כמו החלון הראשון ואח"כ הבן כפר מתחיל להבין הדב' עד"ז נוהג ית' בחסדו עמנו שמקבל בתשובה לפי ערכינו וסולח לנו ית' הרבה שאין אנו משיגים כלל ואחר הסליחה פוקח ית' עיני האדם בכל עת יותר ויותר להבין איך לא עשה עדיין תשובה כראוי רנ"ל במשל הנ"ל עד שיבוא לבחי' תשובה עילאי עולם התשובה ומשם ממשיך לתקן כל הז' מדות עד עולם התשובה היא נקראת אם הבנים והמדות נקראת בנים וממשיכים מבחי' אם הבנים עולם התשובה לתקן כל המדות עד מדת מלכות בחי' כנס"י הנקראת כה כמ"ש במ"א שנקראת כה על שהיא מלמדת אותנו תמיד איך להתנהג בתורתו ית' כה תדבר וכה תעשה ומלמדת אותנו תמיד איך לשוב אליו ית' כנ"ל שלאחר התשובה והסליחה נפקחו העינים איך לשוב אליו בלי שיעור והנה עולם התשובה הנ"ל הוא מדה השמינית מתתא לעילא ולכן מרומז באות חי"ת שהיא אות שמינית ולכן מילוי החי"ת הוא י"ת גי' קודש מרמז על בחי' חכמה כידוע כי כיון שהחי"ת רומז על תשובה ולתשובה צריך חכמה גדולה להתחכם איך לשוב ולהתגבר נגד היצה"ר שלא לחטוא עוד והנה שמן מרמז על חכמה כאמור שמן משחת קודש הפי' הוא שמן הוא בחי' חכמה קודש שע"י חכמה באים לתשובה ולכן מנהג העולם כשמברכין החודש מבקשים אז על תשובה כי "מי "שעשה "ניסים ר"ת שמן שמרמז על חכמה ותשובה כנ"ל גם כי השמן בא מהזית שהוא מר כאמור יהי' מזונותי מרורים כזית וכו' ומזית המר יוצא שמן המתוק אשר ממנו האור מורה על תשובה שמקודם נפשו מרה לו שע"י חטאו נפלו הנ"ק בקליפה וע"י התשובה אתהפך מרירא למתיקה ומביא אור וגאולה לעולם כנ"ל שהגאולה ע"י תשובה ואדם דוד משיח גי' זית שע"י השמן מזית שמורה על התשובה יבוא הגואל ב"ב והוא דוד בעצמו תיקונא דאדה"ר והנה אחז"ל שבגלות יון החשיכו עיניהם של ישראל פי' כי עשו מסך מבדיל מאוד והכריחו את ישראל לחטוא עי"ז החשיכו עיניהם של ישראל מלבוא לתשובה כראוי כי נעשו עורים וחשך עיניהם מלהביט גדולתו ית' ושצריך לשוב אליו על חטאיו נגדו ובית חשמונאי בצדקתם פתחו שערי התשובה והמשיכו מעולם התשובה עד שנמשך לכל המדות עש בחי' כה כנ"ל וז"ש בדקו ולא מצאו אלא פך א' של שמן ולא היה בו כו' כנ"ל שהתשובה שאנו עושים לפי ערך השגתינו הוא מעט מאוד כנ"ל במשל הנ"ל והשמן הרמוז לתשובה הי' מעט ונעשה נס והדליקו ממנו ח' ימים המדות נקראים ימים והאירו את כל הח' מדות מעולם התשובה עד בחי' כה כנ"ל ולזה יומי החנוכה תמניא אינון כי האירו הח' מדות והמשיכי מאות ח' שמרמז לעולם התשובה כנ"ל שהוא מדה שמינית בחי' אות ח' והאות ח' במספר קדמיי הוא במספר ל"ו ולרמז זה מדליקין ל"ו נרות בחנוכה להמשיך מאות ח' עולם התשובה שאות ח' גי' ל"ו וז"ש בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון כי כסליו גי' רבוע דשם אדנ"י בחי' מדות הנקראים כה תמני' אינון כנ"ל שהמשיכו עד בחי' כה בחי' שם אדנ"י שברבוע גי' כסליו וז"ש מאי חנוכה כו' שחנוכה אותיות ונו"ח כ"ה כי במגילה כתיב ונוח מאויביהם ועיקר האויב הוא אויב הפנימי כוחות היצה"ר והס"א שלא יתגברו שיאחזו בשום מדה ח"ו וז"ש חנוכה ונו"ח כ"ה שהיה מנוחה בכל המדות ולא היה אחיזה לשום אויב בהם גם ירמוז כי נח מרמז על מדת יסוד כידוע מענין נח בתיבה איך מרמז וכשנמתקו הגבורות נעשה יחוד בחי' יסוד עם בחי' מדת כה וזה מרמז חנוכה נו"ח כ"ה וכן בכל שנת מתעורר בזה הזמן ענין הנ"ל ע"ד שפי' שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה הכפל להורות על הנ"ל שהנס שהיה בימי אבותינו הוא ג"כ בזמן הזה שבכל שנה ושנה מתעורר ענין הנס הנ"ל ובחנוכה נשפע עלינו מהמדות הנ"ל דרך בחי' חלוני רקיע ולכן "להדליק "נר "חנוכה ר"ת חלון והו' שבאמצע תיבת חלון מורה על בחי' צינור שעל ידו נמשך השפע וחלון ר"ת "ל"ו "נרות "חנוכה שע"י הנירות פותחין חלוני רקיע כי ל"ו נרות נגד ל"ו צדיקים המרומזים בפסוק אשרי כל חוכי לו והצדיקים הם בחי' חלונות שאלולי הצדיקים הי' ח"ו בחי' חושך וע"י הצדיקים נמשך אור לעולם כנ"ל שבית חשמונאי בצדקתם האירו הכל כנ"ל: