אֲשֶׁ֧ר בֵּרֲכ֛וֹ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר בָּר֨וּךְ עַמִּ֜י מִצְרַ֗יִם וּמַעֲשֵׂ֤ה יָדַי֙ אַשּׁ֔וּר וְנַחֲלָתִ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ (ס)
אור זרוע לצדיק
וזהו המכוון ממשיח כמו שאמרו ז"ל שיבוא לעשות שלום בארץ שחיי עולם כבר יש להם רק שיהיה אותם חיים בנייחא. והיינו כי יש מדרגות בן ועבד שאנחנו עמו יתברך זהו מצד מתן תורה וקבלת אלקותו ואדנותו ומלכותו וממילא כמו שמלכותו קיימת כך מה שאנחנו עמו כי אין מלך בלא עם. אבל תואר בן זה יהיה לעתיד שיהיה נייחא. שענין הגלות הוא היפך מדרגת בן כמו שאיתא ריש ברכות מה לאב כו' ואוי לבנים שגלו כו'. וזהו שנאמר בישעיה ברוך עמי מצרים ומעשה ידי אשור. פירוש, מצד מצרים נקראים עמי כנ"ל ומצד אשור מעשה ידי כי תואר אב הוא מצד שאנו מעשה ידיו כענין הלא הוא אביך קנך הוא עשך ויכוננך וזהו מצד אשור כידוע שאשור הוא ראש לענין הגלות. ולכן אמרו ז"ל בקש הקב"ה לעשות סנחרב גוג ומגוג וחזקיה משיח רצה לומר שכבר החל הכנה למשיח ורצה השם יתברך להיות די בתכלית יסורין ודבר מועט. ונחלתי ישראל רצה לומר כמו נחלה שבאה לו לאדם ממקום אחר ולא על ידי השתדלותו. והיינו כי מצד עצמם הם באמת נחלתי משרשא וגזעא קדישא דילי בעצם וראשונה. וזהו עצם ענין ישראל אבל מצד מצרים ואשור זכו שיהיו עמי ומעשה ידי כאילו הם נעשו שלי על ידי השתדלות: