ה֗וֹי רָ֚ב אֶת־יֹ֣צְר֔וֹ חֶ֖רֶשׂ אֶת־חַרְשֵׂ֣י אֲדָמָ֑ה הֲיֹאמַ֨ר חֹ֤מֶר לְיֹֽצְרוֹ֙ מַֽה־תַּעֲשֶׂ֔ה וּפָעָלְךָ֖ אֵין־יָדַ֥יִם לֽוֹ׃ (ס)
ערבי נחל
והנה בוא וראה איך הקב"ה חס על ישראל, כי הנה, אם לא עשה הש"י את הדבר הזה היה הרשע מת בעשותו אחת ממצות ה' אשר לא תעשינה והיה כחו של הש"י מתגדל ומתקדש בעולמו, וכמו שפירשו הראשונים ז"ל נודע ה' משפט עשה באיזה זמן נודע כאשר בפועל כפיו נוקש רשע עודנו החמס בכפו יוקש רשע אז הגיון סלה שאומרים יש דין בארץ, אך כשאומר ה' ישובו רשעים לשאולה אז כל גוים שכחי אלהים. וא"כ אנו רואים כי חס הקב"ה על ישראל בכדי שיוכל הרשע להתקיים אולי ישוב לכן עשה כזה, וזה מרומז בישעיה (ישעיה מה, ט) באומרו הוי רב את יוצרו, פירש"י ז"ל דקאי על חבקוק שקרא תגר על אורך שלות הרשעים וע"ש באורך התשובה ע"ז, וסיים אכן אתה אל מסתתר אל ישראל מושיע, ר"ל כי אל הוא כח ושם זה מורה על שהש"י תקיף ובעל היכולת ובעל הכחות כולם, וקאמר, אבל אנחנו רואין כי לרוב חסדיך אתה אל מסתתר שהסתרת דבר זה שאתה בעל כחות כולם משום כי אתה אלהי ישראל שרצית להושיע לישראל שיוכל הרשע לחיות אולי ישוב וחסת יותר על ישועתם מעל כבודך וכאמור והבן.