פְּנוּ־אֵלַ֥י וְהִוָּשְׁע֖וּ כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ כִּ֥י אֲנִי־אֵ֖ל וְאֵ֥ין עֽוֹד׃
שם משמואל
ויש להבין בזה שאמר אני הוא שאני מרחיק, היתכן לומר שהקב"ה מרחק גרים, והלוא מקרא מלא הוא ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה, וכתיב (ישעי' מ"ה כ"ב) פנו אלי והושעו כל אפסי ארץ, ואמרו ז"ל כהנים לוים וישראלים לא נאמר אלא כל אפסי ארץ ואם הכוונה היא גר לשם דבר אחר ולבו בל עמו, זה לא נצרך להאמר, ומקרא מלא הוא כי לא לפניו חנף יבוא, ועוד מה מייתי מקרא האלקי מקרוב אני, דמשמע רק מקרב ולא מרחק, והיפ"ת משנה הגירסא וגורס ולא מרחיק: