חסידות על ישעיהו נ:א

ממילא מאד יש לנו לקונן על זה על מי לנו להשען, וז"ש הנביא (ישעיה נ, א) הן בעונותיכם נמכרתם, פירוש די לכם שנמכרתם ביד העכו"ם והמקטריגים המבקשים משפט עליכם אלו היתה האם אצלכם לא היה כלום, אבל באמת ובפשעיכם שולחה אמכם, ג"כ על זאת ידוו כל הדוויים.

מלחמה לה' בעמלק מדור דור (שמות יז, טז) כב"י אין השם שלם ואין הכסא שלם כמאמר רבותינו זכרונם לברכה (פסיקתא רבתי יב) והנה בכל אדם יש בחינת עמלק הוא היצר הרע שצריך להלחם אתו ולכן כתיב מחה תמחה את זכר עמלק (דברים כה, יט) כי ישראל הם כסא להקב"ה כביכול השורה בהם וצריך לראות שיהא הכסא שלם שלא יהיה נרגן מפריד אלוף (משלי טז, כח) ויהיה הכסא חסר א' ח"ו וכביכו"ל ישראל נקרא בסוד אשה אל תקרי מורשה אלא מאורסה (ברכות נח א) ונמצא ישראל הם המקבלים וכביכול משפיע וכשישראל מתדבקים ומתקשרים בו כביכול נקרא זיווג וכאשר ע"ד משל כאשר באדם הגשמי נמשך הטפה מן המוח כן כביכול באלף אלפי הבדלות ההשפעה שמשפיע כביכול לישראל עמו הן מוחין וחיות גדול ונקרא מוחין על שם (ישעיה מד, כב) מחיתי כעב פשעיך כמבואר אצלינו במקום אחר שכשבאו המוחין הוא השכל הגדול אז נמחו הדינים וכל מעשה קטנות מתבטלין ואז נמחה זכר עמלק ולכן בפסח שבאו ישראל לגדלות המוחין תיכף למחרת הפסח נתלה המן כי היה מחיית עמלק כאמור והנה כאשר האשה צריכה לספור שבעה נקיים לטהר את עצמה לבעלה כן על דרך זה אנו מונין ז' שבועות והענין הוא כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה (אבות פ"ה) בעשרה מאמרות נברא העולם וכו' שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות והנה אין הרשעים פוגמים בכל העשרה מאמרות כי בג' מאמרים הראשונים אין פגם מגיע בהם כנודע רק בז' מאמרות מגיע הפגם אלא שהג' מאמרות הראשונות משפיעין ומקיימין הז' מאמרות והן כדמיון מוחין לז' מאמרות כמו שבאדם ג' מוחין והרשעים מפרידין הג' ראשונות מן הז' ואז מאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות אבל אין הפגם מגיע בכל הי' אלא שלכן מאבדין את העולם מפני שנברא בעשרה מאמרות שיהיה הג' מחוברין עם הז' דווקא וזהו קיומו של עולם וכשמפרידים נגרם שבטל העולם וזה נרגן מפריד אלוף ויובן. ולכן צריך לספור ז' נקיים שיטהרו ויוכלו להיות כביכול כסא שלם להקב"ה ואז כשיבא שבועות הוא קבלת התורה הענין הוא על ידי שמטהרין ומזככים המדות וז' המאמרות אז שורים הג' מאמרות העליונות וממשיכין הג' עליונות למטה וזהו אוריין תליתאי הם התלת מאמרות הראשונות הממשיכין חיות לז' מאמרות שלמטה מהם ואז הוא קיום העולם והכסא נעשה שלם וזהו וספרתם לכם (ויקרא כג, טו) ר"ל וספר ת"ם שיהיה הספירה מלשון ספיר ובהירות שיהיה ת"ם כדכתיב תמימות תהיינה ולא יהיה פירוד והנה הרשע עונותיו חקוקים על עצמותיו וכשבאו המוחין כאמור אז נמחה הכל כמבואר לעיל וזהו וספרתם לכם לעצמיכם שיהיה נמחה החקיקה מעצמיכם על ידי שתהיו ספירים וזכים והנה באמת ישראל כבר מאורסים להקב"ה כדרשת רבותינו זכרונם לברכה (ברכות נח א) אל תקרי מורשה אלא מאורסה א"כ כבר נתקדשו ואין צריכים קדושין חדשים אלא משום דכתיב היתה כאלמנה ולא אלמנה ממש והוא בסוד יבמה שאינה צריכה אלא מאמר בכדי לגמור קדושין הראשונים של אחיו וה"נ ישראל אין צריכים אלא מאמר אמרות טהורות בכדי לגמור קדושין הראשונים וכשמתקנים את המאמר אז מתקשרים בהקב"ה כמאמר ההוא וזהו והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן (ויקרא כג, י) רצה לומר שתביאו את האומר כי עי"ן נתחלף באל"ף כנודע וכשתתקנו בתחלה את המאמר זהו ראשית אז קצירכם מה שאתם נכרתים מהקב"ה כביכול בסוד היתה כאלמנה תהיו מקושרים כמתחלה כי איה ספר כריתות אמכם וגו' (ישעיה נ, א) ואז תביא אל הכהן הוא הקב"ה הנקרא כהן ואיתא ברבותינו זכרונם לברכה (סנהדרין לט א) א"ל אלהיכם כהן הוא כי קבר למשה במאי טביל וכו' הכוונה שיש טוב הגנוז ושכל הגדול שגנזו במאי טבל איך יכולים לטבול מרע לטוב כמו האדם הטובל לעלות מטומאה לטהרה כיון שגנזו השכל א"ל בנורא הוא היראה שע"י היראה יכול לעלות מכל טומאה כמבואר זה אצלינו כמה פעמים במקום אחר.

וזהו נחמו נחמו שני פעמים ונחמו הוא מלשון וינחם ה׳ כי עשה את האדם (בראשית ו׳, ו׳) שהוא לשון חושב מחשבה אחרת לשון תשובה והכפל הוא על שני מדריגות החשובה תחלה מיראה ואחר כך מאהבה ומורה הפסוק דרך התשובה במה שקלקלו ואומר כי כעת אחר שתשובו העצה הוא דברו על לב ירושלים על הוא לשון עם פירוש דברו הדבורים של תורה ותפלה עם לב שלכם שנקרא ירושלים ועל ידי זה וקראו אליה כי בכל מה שתקראו ותתפללו תלך התפלה אליה פירוש אל ירושלים הנזכר ששם שער התפלה כנודע ממה שאמרו (מלכים א ח׳, מ״ח) והתפללו אליך דרך ארצם שכל התפילות צריכות לבוא עד שער שכנגד ירושלים ואינן באין להשער של ירושלים כי אם אותן שבאו מבחינת ירושלים שהוא הלב שנקרא כן כאמור וזהו כי על ידי שתדברו עם לב בחינת ירושלים על ידי זה קראו אליה תהיה קריאתכם בא אליה אל השער של ירושלים כי מלאה צבאה כי התפלה היא היום במילוי ושלימות בכל דבורה ואותיותיה שנקרא צבאה כי נרצה עונה על ידי התשובה ששב מיראה ומאהבה כאמור. ומפרש הכתוב ואיזה עונה נרצה שהיה הגורם הרעה ואמר אותו העון מה שלקחה מיד ה׳ כפליים שהן שני ידות וזרועות עולם אהבה ויראה שהן יד ה׳ כפלים כלומר יד ה׳ ב׳ פעמים שני ידות האמורים שצמצום של הידות היו בכל חמדות ותענוגי עולם הזה ובפרט כסף וזהב כמבואר למעלה שהיו לבושים לשני הידות להיות ישראל אחוזים על ידן למעלה לשרשן על ידי הזרועות ההם ואדרבה כי לקחה מיד ה׳ כפליים פירוש השני ידות ונשתמשו בהם בכל חטאתיה שעל ידי האהבה ויראה המלובשים בהם עברו רצונו יתברך להמשיך אחר תאות גשמיות וחמדות גשמיות ולא די שלא תיקנו לאחוז על ידן באהבתו יתברך וביראתו אלא שהפילו אותן עוד בכל חטאתיה להמרות על ידיהן נגדו יתברך וזהו כי לקחה מיד ה׳ שהוא כפליים והפילה בכל חטאתיה ועכשיו על ידי ששבו בתשובה שני פעמים אחד מאהבה ואחד מיראה כאמור נחמו נחמו שני פעמים והיה עלייה לכל היראה והאהבה שהפילו מקודם כי אדרבה עכשיו תקנו מה שקלקלו כבר ואחזו במדת היראה והאהבה לקרב את עצמם על ידם להבורא ב״ה ולתקן זאת העבר שנשתמשו במדות האלו להיפך בכל חטאתם. כי באמת סוף כל סוף צריכים כל ישראל לשוב בתשובה שלימה ואי אפשר להפטר מבלעדי זאת כי בשעת מתן תורה נתארסו ישראל ונתקדשו בקדושין גמורים לבורא ב״ה כמו שכתוב (הושע ב׳, כ״א) וארשתיך לי לעולם וכמו שאמר הנביא ע״ה (ישעיה נ׳, א׳) ואי זה ספר כריתות אמכם שפטר אתכם מאתו ועל כרחיכם סופכם לשוב עדיו ולא לילך אחר שרירות לבכם הרע חס ושלום. וגם אמר הנביא (ירמיה ג׳, א׳) לאמר פי׳ מן הראוי היה לומר הן ישלח איש את אשתו גו׳ והיתה לאיש אחר הישוב אליה עוד וגו׳ ואת זנית ריעים רבים ושוב אלי מכל מקום נאום ה׳ שמבקש הבורא ב״ה כביכול אף כי זנו אחר הרע שישובו מכל מקום ויקבלם ויזכו לביאת הגואל על ידי שיעשו כאמור שיעשו בכל מעשה העולם רצונו יתברך ויקרבו כל נצוצי השכינה שהיא בחינת אדנ״י ששוכן בתחתונים ובפרט בחינת הדבור של תפלה ותורה שיהא באמת ומן הלב ואז יתעלה עולם הדבור ויהא עלייה לכל חלקי עולם הדבור להאותיות הנפולים ויקובל תפלתן מה שמבקשים לגאלם עבור שיהא באמת ובלב שלם וכל המדות שנתלבשו בלבושים הגשמיים כמבואר למעלה יתעלו למעלה לשרשם על ידי שיעבדו בהן לבורא יתברך ויושפע שפע רב טוב בעולם מה שאין כן קודם שישובו שעל ידי שפוגמין המדות ומטילין בכל חטאתם לפעול בהן פעולת הרע גורמים לאריכות הגלות ולבא עליהם דינים וצרות רחמנא ליצלן. וזהו כוונת הפסוק לפי דרכינו: