מַדּ֨וּעַ בָּ֜אתִי וְאֵ֣ין אִ֗ישׁ קָרָֽאתִי֮ וְאֵ֣ין עוֹנֶה֒ הֲקָצ֨וֹר קָצְרָ֤ה יָדִי֙ מִפְּד֔וּת וְאִם־אֵֽין־בִּ֥י כֹ֖חַ לְהַצִּ֑יל הֵ֣ן בְּגַעֲרָתִ֞י אַחֲרִ֣יב יָ֗ם אָשִׂ֤ים נְהָרוֹת֙ מִדְבָּ֔ר תִּבְאַ֤שׁ דְּגָתָם֙ מֵאֵ֣ין מַ֔יִם וְתָמֹ֖ת בַּצָּמָֽא׃
מבוא השערים
משא״כ לדרך ההתגלות החסידות דברי זוה״ק הזה כמעט אין צריכים ביאור ופירוש גם להשגתנו הקטנה. כי אם כל ההשתלשלות והספירות בישראל נמצא, ואדרבה כל עולמות העליונים לתכלית התגלותם בתוך איש הישראלי ממש נאצלו, נבראו, נוצרו ונעשו, ובשביל זה בדמות אדם נעשו. לכן אומר זוה״ק דישראל אשלים מהימנותא בארעא. א׳ מפני שמגלים אלקותו ית׳ בעולם כמו שאמר המ״מ, אבל לא זו בלבד, רק גם בעצמותם, וישראל שלימו דשמא קדישא אינון בפועל ממש בהם בעצמם. כיון שבהם כל עולמות, ספירות וכו׳ נמצאים. וגם היחודים שמיחדים ומכוונים ג״כ לא גורמים לבד ולא פעולה למה שבמרום לבד, רק גם בפועל עושים יחודים בכל הקודש אשר בהם עד לאצילות. וכשהם בגלות בירידה בגופניות ורוחניות, רוח קדשם רחוק מגופם ונפשם, זהו פירוד בין תפארת למלכות שבהם, ושבכל העולמות. אבל לא שח״ו לגמרי נתרחק מאתנו כי גם עתה עמנו, ועיקר החסרון הוא מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה, ולית מאן דיתער רוחי׳, העיקר הוא שהאיש יהי׳, כי בו הכל. ואיך יהי׳ האיש, דיתער רוחי׳, לא רק שיאמר דברי התפילה ויעשה בלבד המצוה רק שרוחו יתעורר, כי הוא עיקר החסידות ההתעוררות, כמו שכבר דברנו.
צוואת הריב"ש
ועוד יחשוב כי הקב"ה אומר ומדוע באת בהתיבה ואין אני בהתיבה כי מחשבתי משוטטת בד"א: