Chasidut על משלי 13:9

במד"ר (שם) והארץ היתה תהו אלו מעשיהן של רשעים ויאמר אלקים יהי אור אלו מעשיהם של צדיקים ויבדל וכו' בין החושך, בין מעשיהם של צדיקים ובין מעשיהם של רשעים, ויקרא אלקים לאור יום אלו מעשיהם של צדיקים וכו' בפ' ב' מסיים בה אבל איני יודע באיזה מהם חפץ אם במעשה אלו ואם במעשה אלו כיון דכתיב וירא אלקים את האור כי טוב הוי במעשיהם של צדיקים חפץ ואינו חפץ במעשיהם של רשעים, וכ"ת אבי אדמו"ר זצללה"ה אמר מעשיהן של רשעים היינו המעשים טובים שלהם, והי' ס"ד לומר שבזה עוד חפץ יותר באשר צריך כפיית היצה"ר יותר קמשל"ן דאינו כן רק במעשיהם של צדיקים חפץ יותר ודפח"ח. ולי נראה להוסיף עוד דברים דהנה המדרש מכנה מעשיהם של רשעים לחושך, והיינו משום שאינו נעשה באור והתלהבות ע"כ בלתי אפשר שיפעלו מעשיו הטובים להדליק ולהאיר למעלה כלל, וכעין זה יש לפרש מאמר הכתיב (משלי י״ג:ט׳) נר רשעים ידעך, ובזה תוכחת מגולה כמה צריך האדם לזהר במעשיו הטובים בתורתו ובתפלתו שיהי' באור והתלהבות שלא יהי' בכלל מעשה הרשעים ח"ו ונראה לי שזה מאזני משפט צדק ביד כל אדם לדעת מעמדו ומצבו ואם היא לרצון לפני אדון כל, שכמה מדריגות התלהבות ותשוקה שיש בעבודתי כמו כן הוא סימן שעלה במדרגות הטוב, ואם ח"ו עבודתו בקרירות זה הוא סימן שעדיין הוא עומד מבחוץ, ומאומה לא ישא בעמלו ח"ו, ומחויב בכל עוז לחוס על נפשו לעוררה ברשפי אש שלהבתי':

ח וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁנִּכְלָלִים יַחַד כָּל הַנְּפָשׁוֹת כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה שִׂמְחָה, בִּבְחִינַת (משלי יג): אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח. כִּי הַנֶּפֶשׁ הוּא בְּחִינַת נֵר, בִּבְחִינַת (משלי כ): נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם. וּכְשֶׁנִּכְלָלִין יַחַד נַעֲשֶׂה מֵהֶם אוֹר, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה שִׂמְחָה, בְּחִינַת: אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח:

וְעַל-כֵּן נוֹהֲגִין בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה שֶׁהוּא שְׁמִינִי עֲצֶרֶת לִקְרוֹת כָּל יִשְׂרָאֵל לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה, כִּי אָז גּוֹמְרִין הַתּוֹרָה שֶׁהוּא כְּלַל הַנְּקֻדָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הַנְּקֻדּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. כִּי נְקֻדַּת כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הוּא כְּפִי הָאוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּתּוֹרָה שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹ כַּיָּדוּעַ וְעַל-כֵּן קוֹרִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּדֵי שֶׁיָּאִיר בּוֹ הַנְּקֻדָּה מֵהַתּוֹרָה שֶׁגּוֹמְרִין אָז וְזֶה נַעֲשֶׂה בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת שֶׁהוּא שִׂמְחַת תּוֹרָה, כִּי שְׁמִינִי עֲצֶרֶת הוּא גְּמַר וְסוֹף כָּל הַיָּמִים טוֹבִים, וְכָל הַתִּקּוּן שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים נִגְמָר בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת כַּיָּדוּעַ בַּכְּתָבִים וְעַל-כֵּן נִקְרָא עֲצֶרֶת לְשׁוֹן אֲסֵפָה שֶׁאוֹסֵף וּמְקַבֵּץ כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּכָל הַשָּׁנָה, בִּפְרָט בַּיָּמִים טוֹבִים וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים הַכֹּל נֶאֱסָף וְנִתְקַבֵּץ בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת שֶׁאָז נִגְמָר כָּל הַתִּקּוּנִים כִּי הוּא הַגְּמָר שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת שֶׁהוּא רל הָאַחֲרוֹן שֶׁנִּקְרָא חַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה שֶׁבּוֹ מַקִּיף וְסוֹבֵב כָּל הַשָּׁנָה, כִּי תִּקּוּן כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה נִכְלָל וְנִגְמָר בּוֹ עַל-כֵּן גּוֹמְרִין אָז כָּל הַתּוֹרָה וְקוֹרִין כָּל יִשְׂרָאֵל לַתּוֹרָה, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי הַנְּקֻדָּה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה שֶׁנִּגְמֶרֶת אָז שֶׁאָז כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מְקַבֵּל נְקֻדָּתוֹ מֵהַתּוֹרָה וּמְאִירָה בְּכָל יִשְׂרָאֵל וְכָל כָּל אֶחָד בַּחֲבֵרוֹ שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִשְׁלָם וְנִגְמָר הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה, כִּי עִקַּר כְּלַל כָּל הַתִּקּוּנִים עַל-יְדֵי הַנְּקֻדָּה כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן אָז הַשִּמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד מֵחֲמַת שֶׁמְּאִירִין אָז כָּל הַנְּקֻדּוֹת שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל וְכֻלָּן מְאִירִין זֶה בָּזֶה וְנִתּוֹסֵף הָאוֹר בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל-יְדֵי כְּלָלִיּוּת הֶאָרוֹת הַנְּקֻדּוֹת זֶה בָּזֶה וְעַל-יְדֵי זֶה נִתְרַבֶּה הַשִּמְחָה מְאֹד מְאֹד, כִּי כָּל הַנְּקֻדּוֹת הֵם בְּחִינַת צַדִּיק כַּנַּ"ל ובִּבְחִינַת צַדִּיק שָׁם עִקַּר הַשִּמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי יג) אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח וּכְתִיב (תְּהִלִּים צז) שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּה' וּכְתִיב (שָׁם סח) וְצַדִּיקִים יִשְׂמְחוּ יַעַלְצוּ וְכוּ' וּכְתִיב (שָׁם צז) אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה, אָמֵן וְאָמֵן: