Chasidut על משלי 18:19

במדרש (במדבר רבה (במ"ר פי"ח א') אח נפשע מקרית עוז (משלי יח יט), זה קרח שמרד במשה וירד מכבודו, ומדנים כבריח ארמון, שהארץ סיגר בריחיה בעדו, עד כאן. וקשה מה אח, ומה מקרית עוז. ועוד קשה למה לי למימר וירד מכבודו, כיון דאמר אחר כך שהארץ סיגרה בריחיה בעדו. והנ"ל על פי הנזר הקודש (בב"ר פ"ג סימן ז') מ"ש על המדרש (במ"ר פי"ח ט"ז) אני בנו של שמן, עיין שם. ועל פי זה מבואר אח, היינו התדמות כמו שמעון ולוי אחים (בראשית מט ה), דקאי לענין התדמות, הכי נמי אהרן וקרח שקולין, נפשע שנעשה מורד מקרית עוז, מחמת שהיה ברום המעלה במדת הגבורה זה קרח כנ"ל, וירד מכבודו כי גם שלו אבד, וירד דייק, שירד עד סוף הגבורות לקצה התחתון, עד שהגיע לאחיזת החיצונים שהם המיתה והגיהנם, ועל ידי כך הארץ סיגרה בריחיה בעדו, והבן.

ויקח קרח (במדבר טז א). לא פירש מה לקח. קיימא לן (עירובין י"ג ע"ב) כל הרודף אחר הכבוד הכבוד בורח ממנו. וזה שלא פורש רק סתם ויקח קרח, שהיה מיוחס גדול בן יצהר בן קהת בן לוי, רצה ליקח הדבר השייך ליחוסו והוא כבוד, והוא דבר שאינו נלקח, כי כשרוצין ללקחו מסתלק ובורח, וזהו מחכמת התורה ויקח קרח ולא פורש מה לקח, להורות שלקח דבר שאינו נלקח בשום אופן היינו הכבוד. וזה שיש לרמז בכוונת רז"ל במדרשם ז"ל (במ"ר פי"ח א'), ויקח קרח בן יצהר בן קהת וכו', הה"ד (משלי יח יט) אח נפשע מקרית עוז, זה קרח שחלק כנגד משה ומרד, וירד מן כבו"ד שהיה בידו, עיין שם כתבנו מזה במקום אחר באריכות יותר:

ונבאר תנחומא (קרח א), אח נפשע מקרית עוז (משלי יח, יט) זה התורה, שנאמר (תהלים כט, יא) ה' עוז לעמו יתן, ומד[י]נים כבריח ארמון וכו', וזה אין לו שחר.