Chasidut על משלי 22:1

מדרש פרשה ל"ג. (שמו"ר פל"ג ה') דבר אחר ויקחו לי תרומה (שמות כה ב) , הה"ד (משלי כב א) נבחר שם מעושר רב, עכ"ל. הנה לא נדע השייכות לכאן. (הגם שדרש הפסוק על משה ופנחס ומרדכי, אין עניינם לכאן), על כרחך צריך לומר דגם בכאן רוצה לדרוש איזה שם מהשמות החביבים. ונ"ל דרצה לפרש מהו ויקחו ל"י תרומה, ל"י דייקא. והנה כבר אמרנו ל"י הם אורות המקיפין של "ישראל, דאתוון ל"י הן המה אותיות הקצוות שבתיבות ישרא"ל, הנה המה מרמזים לקידושין הרי את מקודשת ל"י ידים מוכיחות. וידוע דעל ידי הקדושין מהחתן אל הכלה בחינת מקיף, ואחר כך בייחוד בחיבת ביאה ניתן לה אור פנימי. והנה אתוון אש"ר שבתיבת ישרא"ל המה באמצע, רמז לאור פנימי הניתן ביחוד הגמור בהתחבר רמ"ח דדכורא עם רנ"ב דנוק', ובהוספת המפתח שאמר רבי עקיבא בבכורות (מ"ה ע"א), (הוא סוד גורן ארנן [דברי הימים א' כא יח] מקום המקדש [עיין זוהר ח"ב רי"ד ע"א]), סך הכל תק"א מנין אש"ר. והנה בשעת מתן תורה היה בחינת אירוסין ואתם תהיו ל"י וכו', וכמד"א (הושע ב כא) וארשתיך ל"י וכו'. ולעתיד במהרה בימינו יהיה בחינת נישואין, (כי בועליך עושיך ה' צבאות (ישעיה נד ה)). והנה הכלה הארוסה בשמרה בטהרה ימיה ותצפה מתי יבואו זמני הייחוד, היא אשר תזכה לחסות תחת כנפי בעלה בקבלת אור פנימי. ויתפרש לפי זה הפסוק דבר אל בני ישראל, אשר שמם ישראל אתוון ל"י אשר, פנימי ומקיף, אירוסין ונשואין, ויקחו (כעת) ל"י תרומה, (כל תרומת מעשיהם יהיה כעת בבחינת ל"י), מאת כל איש אש"ר ידבנו לבו, (ר"ל מאת האיש אשר לבו מתנדב ומצפה לבחינת נישואין שיהיה יחודא שלים בבחינת אש"ר, מזה האיש) תקחו את תרומתי, והיא הקדמה לנדבת המשכן לבנות בית חתנות מאשר יתנדבו זהב וכסף ונחשת וכו'. והנה בא המדרש לפרש אומרו ל"י כנ"ל, וגם למה לא הזכיר הנדבה תיכף, והוה ליה למימר ויקחו ל"י תרומה זהב וכסף כו', ואחר כך הוה ליה לסיים מאת כל איש וכו'. אך לפי מ"ש לעיל הנה שם ישרא"ל גורם לזה כנ"ל, לזה הביא הפסוק הה"ד נבחר שם מעושר רב, הבן הדבר: