Chasidut על משלי 24:25

ואגב נבאר פסוק במגילה, (אסתר י, ג) כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו. והספיקות רבו, עיין במקום אחר. ונ"ל, דאמרו חז"ל (מגילה יג.) כל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי וכו', וענין עבודה זרה הוא מ"ש בש"ס פרק קמא דסוטה כל המתייהר כאלו כופר בעיקר, שנאמר (דברים ח, יד) ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך וכו'. ובזה יובן, כי מרדכי היהודי, שנקרא יהודי על שכפר בעבודה זרה גסות הרוח, ולכך גם שהוא משנה [למלך], וגדול ליהודים, מכל מקום הי' גם כן מצד השפלות, ורצוי לרוב אחיו ולא לכולם, מצד שהוא דורש טוב לעמו, ר"ל למוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב (משלי כד, כה), כדאיתא בש"ס דתמורה כל זמן שתוכחה בעולם ברכה בעולם, שנאמר ולמוכיחים ינעם וגו', אך דנגד אמרו בש"ס (כתובות קה:) האי צורבא מרבנן דמרחמין ליה בני מתי' לאו משום דמעלי טפי, אלא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא, וז"ש שהי' רצוי רק לרוב אחיו ולא לכולם, והטעם, שהיה דורש תוכחת מוסר שיבוא טוב לעמו, ולכך לא מרחמי לי' כולם.