Chasidut על משלי 25:22

וּבָזֶה שֶׁמַּעֲלֶה אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁחֲבֵרוֹ יַחֲזֹר בּוֹ וְלֹא יִהְיֶה שׁוּב מַחֲלֹקֶת, אוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מַפָּלָה, כִּי יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁגֶּחָלִים אַתָּה חוֹתֶה עַל ראֹשׁוֹ בָּזֶה שֶׁאַתָּה מַעֲלֵהוּ לְכַף זְכוּת.

וזהו ג"כ הענין דאיתא במדרש (רבה וישלח עו) שיעקב נתיירא ואמר ידעתי כי כל דברי השי"ת על תנאי הם. וכן שבועת השם יתברך לדוד המלך על תנאי היה אם ישמרו בניך בריתי ועדותי וגו' (תהילים קל״ב:י״ב). ואף מזה נתיירא אבינו יעקב ע"ה, מאחר שבעוה"ז אין שום דבר ברור בשלימות, אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב בשלימות ולא יחטא, ואין אדם שיהיה רע בכולו, והיה מתיירא אבינו יעקב מברכותיו של אותו צדיק אביו יצחק שברך את עשו בנו, אולי יתברר שהיה לו איזה הבנה בהם, ואולי יולדו ממנו גרים אשר יתגיירו בישראל ועתה עוד לא באה העת שיאסף מן העולם, וקדם זמנא אין לו נייחא להשי"ת לכלות שום בריאה, וכדאיתא בזוה"ק (נח סא:) אבל אי אתעביד בהו דינא עד לא מטא זמנייהו דלא אשתלים חובייהו כו' כדין לית חדוה קמיה ובאיש קמיה על דאתאבידו. ולעשו היתה ג"כ טענה שהוא נקי אגב אמו, שנולד מיצחק ורבקה^נומקורו במי השלוח ח"א פרשת וישלח ד"ה ואלה המלכים: הנה אף כי על עשו לא היה ניכר שום דבר רע, מ"מ נמשל לחזיר (ויקרא רבה פרשה יג), והיינו דאיתא בגמ' (בכורות ח.) תפוח מגדל לס' יום וכנגדו חזיר מוליד לס' יום כי אות ס' הוא כעין קשת וקשת הוא מבטח עוז, והיינו שהוא אומר שיש לו מבטח עוז בהש"י מאחר שנולד מיצחק ומרבקה. ועיין בתפארת יוסף פרשת זכור ד"ה זכור.. ולזה נאסר בעוה"ז קודם הבירור האמיתי להלחם אתו ולכבוש מארצו עד מדרך כף רגל כדכתיב (דברים ב׳:ה׳) אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל. והוא מפני שבעוה"ז אין שום בירור בשלימות הן לטב והן לביש. ולזה מצינו ג"כ בש"ס (ברכות ז., מגילה ו:) צדיק ממנו בולע, לפי שבעוה"ז עוד לא נשלם הבירור האמיתי על מכונו שיוכר לעין כל מי הוא הצדיק והטוב ומי הוא הרע, עד שישלמו כל הבירורים על תכליתם, ואז יעלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה (עובדיה א׳:כ״א). אבל כל הימים שלא נשלם עוד הבירור הוא מעורב עוד טוב ורע, כמו הפרי קודם שנגמר בישולו שאינו רע לגמרי ואינו טוב בכולו. ולכן נתיירא יעקב אבינו ע"ה והתפלל להשי"ת שיצילו מיד עשו, ונענה מהשי"ת בזה שבא על עצה נאמנה לשלח לו דורון לעשו אחיו, ולהשפיע עליו מעט קדושה, שידמה לו שיש לו עוד פתח תקוה לזכות לחיי עוה"ב^נזומבואר כמו כן בספר הלקוטים לרבנו האריז"ל בפרשה זו סימן לב עה"פ וילן שם וזל"ק: כי היה כוונתו לתקן מנחה זו, לעקור אותו מן העולם וכו'. וכוונת יעקב היה לקיים (משלי כ״ה:כ״ב) אם רעב שונאך האכילהו לחם וכו' כי גחלים אתה חותה על ראשו וכו' וה' ישלימנו לך. וכן יעקב עשה. עיין לקמן פרשה זו אות ל"ה., ובזה התעורר בלבו רחמנות שיתרחם עליו. כי אם היה יודע עשו בבירור שאפסה תקותו ונכזבה תוחלתו אזי לא היה מתרחם עליו, כי לא היה לו ממה להתיירא, בין כך ובין כך אין לו מה לקוות. כמו מי שיוצא ליהרג ואין לו עוד ממה להתיירא, אזי הוא עושה כל אשר יעלה ברצונו, מפני שאין לו מה שיעצרהו מעשות מזמת לבו^נחלקמן פרשה זו אות ח.. והכין את עצמו לשלשה דברים, לדורון ולתפלה ולמלחמה כדאיתא במדרש, ובאמת ענינם אחד, כי למעלה בעולם העליון אין רק תפלה, וכשמסתעף למטה מזה יכונה בשם מלחמה, וכשמסתעף עוד למטה בזה העולם צריך האדם לדורון שיתן מהונו ורכושו^נטבית יעקב הכולל פרשת וישלח ד"ה וישלח [ב].: