Chasidut על משלי 8:4

ויאמר אם יבא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה (בראשית לב ט). פירש רש"י (ד"ה והיה) על ידי מלחמה. ורשב"ם פירש יברחו אם יראו פורעניות מרחוק, ועיין בהראב"ע ובהרמב"ן. והנה גם לדבריו ר"ל פליטה, היינו בריחה כמשמעה, וגם דבריו אינם מוכרחין ודוק. והנה נראה להביא ראיה לרש"י, כי נאמר המחנה האחת לשון נקבה, והמחנה הנשאר לשון זכר ולא הנשארה, עיין ברשב"ם, ולכך כתבו רש"י (ד"ה המחנה) ורשב"ם דמחנה לשון זכר ולשון נקבה ואמת הדבר, ואף על פי כן לא יפול הדבר במקרה בתורה הק' ואין דבר ריק וטעמא בעי, וכן הוא בשמות הנרדפים כמ"ש כמה פעמים, אך הטעם לבד אינו מספיק רק אם משמש בלשון ההוא. ובכאן נ"ל כי מצינו כמה פעמים שהכתוב מכנה לתשושי כח בלשון נקבה, ולגבורי כח בלשון זכר, כי כאיש גבורתו (שופטים ח כא), וכמו שדרשו רז"ל (יומא ע"א ע"א) אליכם אישים וגו' (משלי ח ד), אלו תלמידי חכמים שהן תשושי כח כנשים ועושים גבורה כאנשים, ועיין באגודת אזוב (בדמעות שליש גבעול א' פסוק ב') דלכך נקרא התלמיד חכם בלשון נקבה. והנה לפי זה לפירוש רש"י אתי שפיר דגבי והכהו כתיב האחת לשון נקבה, וגבי לפליטה שהיא על ידי מלחמה כתיב הנשאר, כי בודאי כונת יעקב היה שילחם עמו עם אנשי המחנה, אבל לפירוש רשב"ם אין טעם, כי מה גבורה לרואה מרחוק ובורח. אך לכאורה יש לתמוה על רשב"ם דלמה לו לומר הנשאר לשון זכר, הרי והכהו גם כן לשון זכר, ועל זה לא שייך תירוצי, וכן משמע קצת לשון רש"י המחנה האחת והכהו, מחנה משמש לשון זכר ולשון נקבה.

לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא (שמות כג כו). הקישור זה לזה נראה, על פי מ"ש בהגהת נחלת יעקב (פרשת אחרי) דכל מי שנברא, ודאי ראוי להוליד דלא לתהו (ישעיה מה יח), אלא ודאי דאינו מאותו הדור רק אתשל בגלגול. וידוע דאמלא בימים לשון נשלם, כמו שכתב במורה נבוכים בוימלאו ימיה ללדת (בראשית כה כד), ואם כן אין שייך נשלם רק באם שאין בא בגלגל, ודוק. עוד יתבאר לא תהיה משכלה וגו' (שמות כג כו). על פי הגמרא (יומא דף ע"א ע"א) שדרש בפסוק (משלי ח ד) אליכם אישים אקרא, דתלמידי חכמים נקראים נקבה שהן תשושי כח כנקבה. והנה ידוע (ב"ר ל' ו') דתולדותיהן של צדיקים הם מעשיהם הטובים, ולפי זה מי שאין לו מעשים, הוא עקר על דרך האמת. והנה מי שיש לו, ומקלקל על ידי פגימת פיו ולשונו כנודע או על ידי פניות, הוא נקרא משכל, והבן. והיינו לא תהיה משכלה ועקרה בארצך. ועל פי זה מבואר את מספר ימיך אמלא, כי איתא בסוף עוקצין (פ"ג מי"ב) עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות וכו'. והנה קשה מאד שיהיו כל הצדיקים שווין, והלא כל אחד נכוה וכו' (ב"ב ע"ה ע"א), (ועיין בעקרים מאמר ב' פרק למ"ד). אבל יובן על פי מ"ש זקני מהרש"א ז"ל שם, כי הוא דברים אחדים עם מ"ש בפרק יש נוחלין (ב"ב דף קל"ד ע"א) אמרו עליו על רבי יוחנן בן זכאי וכו', לקיים מה שנאמר (משלי ח כא) להנחיל אוהבי וגו', אמר הקב"ה ינחיל אותם בעולם הבא ש"י עולמות למלא אוצרותיהם שבנו להם בעולם הזה בלימוד התורה וכל חכמתם שזכר, כמ"ש (משלי ט א) חכמות נשים בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה, עד כאן דבריו. והם מעט הכמות ורב האיכות למבין כי יותן לכל צדיק ש"י עולמות, אבל המילוי היא התורה והחכמה והמעשים טובים שלו שהכין בעולם הזה, ויש שימלא הכל, ואם כן הם חלוקין בכמות המילוי ואיכות המילוי, מבאשר משפטו שם פעלו, והבן. וכן הוא פירש הפסוק לפי זה (משלי ח') להנחיל אוהבי יש שוה לכל, ואוצרותיהם שהכינו בזה אמלא הי"ש עולמות. וידוע דהימים של הצדיק הם חיים וקיימים, ואם כן מי שמסגל בכל יום תורה ומצות ומעשים טובים ואינו מקלקלן, באותן הימים ימלא אוצרותיו. והיינו את מספר ימיך אמלא, ר"ל עם מספר ימיך אמלא מה שהובטח ממקום אחר ואוצרותיהם אמלא, והבן. ועל פי זה פירשתי בקינות מלא רודפתי וחסרה שנת גאולי. דהנה ידוע דכל אדם צריך לעשות גאולה בנפשו מן הסט"א בכל יום, ולבנות בעצמו בית המקדש, ולדעתי לזה רמזו רז"ל (ירושלמי יומא פ"א ה"א) כל מי שאינו נבנה בית המקדש בימיו וגו', בימיו דייקא. והנה מי ששב באחרונה, גם כן נמחל לו הכל (עיין קידושין מ' ע"ב), אבל אין לו במה למלאות, והיינו מלא רודפתי כי נרדף בהמילוי, הואיל וחסרה שנת גאולי שלא עשה גאולה בימיו ושניו, והבן.