Chasidut על משלי ב:15

וְעַל-כֵּן עַל כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה יַעֲבֹר וְאַל יֵהָרֵג, כִּי כָּל הַמִּצְווֹת וְהָעֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר הָאוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה הִיא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (הוֹשֵׁעַ ב), "וְאֵרַשְֹתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעְתְּ אֶת ה'", וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה" (תְּהִלִּים קיט), כִּי עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה רַק בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵיהּ, (זֹהַר חב מב). אֲבָל זֶה יָדוּעַ שֶׁה' יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָֹּא וְנַעֲלֶה מְאֹד מְאֹד מִתְּפִיסַת דַּעְתֵּנוּ, בִּפְרָט שֶׁאָנוּ מְלֻבָּשִׁים בְּחֹמֶר, בְּגוּף עָכוּר כָּזֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲחִיזָה מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וּמִמַּה שֶּׁלֹּא נוֹלַד בִּקְדֻשָּׁה, מִכָּל שֶׁכֵּן מַה שֶׁקִּלְקֵל בְּעַצְמוֹ, אַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן ה' יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלֵינוּ לְמַעֲנוֹ וּמֵאִיר לְכָל אֶחָד בְּדַעְתּוֹ בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁיָּאִיר בּוֹ אֲמִתַּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁיֹּאחֵז אֶת עַצְמוֹ בַּה' יִתְבָּרַךְ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר הוּא חַיֵּנוּ לָנֶצַח, אֲבָל הָאוֹר הַיּוֹרֵד מִלְּמַעְלָה הוּא גָּבֹהַּ מְאֹד וְהוּא אוֹר פָּשׁוּט וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְצַיְּרוֹ כְּפִי תְּפִיסַת הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ, אֲבָל לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה לְצַיֵּר הָאוֹר לְטוֹבָה, כִּי רֻבָּם אֵין כְּלֵי הַמֹּחִין שֶׁלָּהֶם מְתֻקָּנִים כָּרָאוּי, עַל-כֵּן חָמַל עָלֵינוּ ה' יִתְבָּרַךְ וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה; רְמַ"ח מִצְווֹת עֲשֵֹה וְשׁס"ה לֹא תַּעֲשֶֹה. וּמִצְווֹת דְּרַבָּנָן, שֶׁכֻּלָּם הֵם בְּחִינַת צִיּוּרִים קְדוֹשִׁים לְצַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה. וְהִזְהִיר אוֹתָנוּ לְהִשָּׁמֵר מִכָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁהֵם כֻּלָּם קִלְקוּלִים וּפְגָמִים, שֶׁעַל יָדָם מְצַיְּרִים הָאוֹר לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶהוּ כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וְכָל כַּוָּנוֹת הַמִּצְווֹת וְסוֹדוֹתֵיהֶם עַל-פִּי קַבָּלָה כְּלוּלִים בָּזֶה, כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת בְּעִנְיַן צִיּוּר הָאוֹר שֶׁלְּמַעְלָה לְטוֹבָה, אוֹ לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּהוּ כְּלַל כָּל הַמִּדּוֹת וְכָל הַסְּפִירוֹת וְכָל הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבָּהֶם תְּלוּיִים כַּוָּנוֹת כָּל הַמִּצְווֹת, שֶׁכֻּלָּם כְּפִי מַה שֶּׁצְּרִיכִים לְצַיֵּר הָאוֹר לְטוֹבָה כְּפִי הַמִּצְוָה. וְכֵן לְהֵפֶךְ בַּעֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וּבָזֶה תָּלוּי עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל הָאָדָם וְשֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הֵם חַיֵּינוּ. כִּי עִקַּר הַחַיּוּת עַל-יְדֵי הָאוֹר הָעֶלְיוֹן הַבָּא מִלְּמַעְלָה כְּשֶׁזּוֹכִים לְצַיְּרוֹ לִבְרָכָה. וְאָז מְיֻחָד וּמְקֻשָּׁר הָאוֹר בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַחַיּוּת כַּיָּדוּעַ, וְכֵן לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל-כֵּן כְּפִי שִׁקּוּל הַדַּעַת בְּהַשְׁקָפָה רִאשׁוֹנָה הָיָה מִן הָרָאוּי לֵהָרֵג עַל כָּל מִצְוָה שֶׁבַּתּוֹרָה, כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲבֹר, חַס וְשָׁלוֹם, עַל שׁוּם מִצְוָה, כִּי הֲלֹא תֵּכֶף נִתְקַלְקֵל צִיּוּר הָאוֹר כְּפִי פְּגַם הַמִּצְוָה וּמֵהֵיכָן יְקַבֵּל חַיּוּת? אֲבָל רַחֲמֵי ה' יִתְבָּרַךְ גְּדוֹלִים מְאֹד, וְהִזְהִיר אוֹתָנוּ מִזֶּה, וְגָזַר וְאָמַר שֶׁאֵין לְךָ מִצְוָה שֶׁעוֹמֶדֶת בִּפְנֵי פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ, חוּץ וְכוּ' ]עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים[. כִּי וָחַי בָּהֶם, וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם (וַיִּקְרָא יח, יוֹמָא פה). כִּי חַיּוּת אִישׁ הַיִּשְֹרְאֵלִי יָקָר מְאֹד מְאֹד אֵצֶל ה' יִתְבָּרַךְ, כִּי הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו הוּא עוֹסֵק בָּזֶה לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁלְּמַעְלָה וּלְצַיְּרוֹ לְטוֹבָה, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר חַיּוּתוֹ, כִּי הָאָדָם לֹא נִבְרָא כִּי אִם לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-פִּי הַתּוֹרָה כָּל יְמֵי חַיָּיו, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְצַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה כְּפִי שֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹ, שֶׁבָּזֶה תָּלוּי תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת הַנֶּאֱחָזִים וּתְלוּיִים בּוֹ. וְעַל-כֵּן עַל כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה יַעֲבֹר וְאַל יֵהָרֵג. כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁעַל-יְדֵי הָעֲבֵרוֹת נִתְקַלְקֵל הַצִּיּוּר, שֶׁצָּרִיךְ לְצַיֵּר הָאוֹר לְטוֹבָה וְכַנַּ"ל, אַף-עַל-פִּי-כֵן אָסוּר לוֹ לִהְיוֹת נֶהֱרָג בִּשְׁבִיל זֶה, כִּי חַיּוּתוֹ שֶׁל הַיִּשְֹרְאֵלִי יָקָר יוֹתֵר, כִּי כְּשֶׁיִּחְיֶה יְצַיֵּר הָאוֹר לְטוֹבָה אַחַר כָּךְ עַל-יְדֵי שְׁאָרֵי הַמִּצְווֹת שֶׁיַּעֲשֶֹה כָּל יְמֵי חַיָּיו. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (שַׁבָּת קנא), מוּטָב שֶׁיְּחַלֵּל שַׁבָּת אַחַת מִשֶּׁיְּחַלֵּל שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה, כִּי כָּל חַיּוּת הָאָדָם הֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים שָׁנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים צ), "יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָּהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה". וְאֵלּוּ הַשִּׁבְעִים שָׁנָה שֶׁחַי הָאָדָם. חַיּוּתָם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה הַנַּ"ל, שֶׁעַל יָדָם עִקַּר צִיּוּר הָאוֹר לְטוֹבָה וְעַל-כֵּן מְחֻיָּב הָאָדָם לִשְׁמֹר עַל נַפְשׁוֹ וְחַיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים ד), "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם". כִּי כָּל יְמֵי חַיּוּתוֹ צְרִיכִין אוֹתוֹ מְאֹד בָּעוֹלָם כְּדֵי לְצַיֵּר הָאוֹר לְטוֹבָה, כְּדֵי שֶׁיַּשְׁלִים בְּחִינַת הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה כְּפִי חֶלְקוֹ וְשָׁרְשׁוֹ שָׁם. וְעַל-כֵּן כְּדַאי לַעֲבֹר וְאַל יֵהָרֵג עַל הַמִּצְוָה, כִּי בִּימֵי חַיָּיו יְתַקֵּן יוֹתֵר צִיּוּר הָאוֹר לְטוֹבָה וְכַנַּ"ל, אֲבָל עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר, כִּי עַל יָדָם נִתְקַלְקֵל צִיּוּר הָאוֹר כָּל כָּךְ עַד שֶׁמְּהַפֵּךְ הָאֱמֶת לְגַמְרֵי מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה אִי אֶפְשָׁר לוֹ עוֹד לְצַיֵּר הָאוֹר לְטוֹבָה, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הָפַךְ הָאֱמֶת לְגַמְרֵי. עַל-כֵּן עַל אֵלּוּ שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר, כִּי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִיא כְּפִירוּת בַּה' יִתְבָּרַךְ הִיא בְּוַדַּאי עוֹקֶרֶת אֶת הָאָדָם לְגַמְרֵי, כִּי מֵאַחַר שֶׁמְּהַפֵּךְ הַמְשָׁכַת הָאוֹר לְגַמְרֵי עַד שֶׁמֵּמִיר כְּבוֹדוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכוֹפֵר בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְנִמְשָׁךְ אַחַר הֶבֶל הָעֲבוֹדָה זָרָה וְהַכְּפִירוּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, (יִרְמִיָּה ב), "וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדוֹ בְּלוֹא יוֹעִיל". אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹ לִחְיוֹת עוֹד וּלְצַיֵּר הָאוֹר לְטוֹבָה מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הָפַךְ וְהֵמִיר הָאֱמֶת מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ לְגַמְרֵי?! וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה כְּכוֹפֵר בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. וְעַל-כֵּן יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר, כִּי אִי אֶפְשָׁר לוֹ עוֹד לְצַיֵּר הָאוֹר לְטוֹבָה וְכַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן גַּם עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר, כִּי עִקַּר פְּגַם כְּלֵי הַמֹּחִין הוּא עַל-יְדֵי פְּגַם נִאוּף כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר עַל זֶה, כִּי עַל-יְדֵי גִּלּוּי עֲרָיוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, יִהְיוּ נִפְגָּמִים כָּל הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ כָּל כָּךְ עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ עוֹד לְצַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי עַל זֶה נֶאֱמַר (מִשְׁלֵי ב, טו), "כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹא יַשִֹּיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים". וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי הוּא מֻכְרָח לָמוּת וְלֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר עַל זֶה, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה נִפְגָּמִים הַכֵּלִים לְגַמְרֵי עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְצַיֵּר הָאוֹר לְטוֹב. וְעַל-כֵּן לָמָּה לוֹ חַיִּים כָּאֵלֶּה?! כִּי אַדְּרַבָּא, יְקַלְקֵל, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחַיָּיו יוֹתֵר, מֵאַחַר שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ כְּלֵי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ כָּל כָּךְ, כִּי עִקַּר פְּגַם הַכֵּלִים עַל-יְדֵי גִּלּוּי עֲרָיוֹת כַּנַּ"ל:

עתה למען אחינו ורעינו החרדים לדבר ה' דורשי תורה ואוהבי תושיה, אדברה נא שלום רב לאוהבי תורת ה', יבאו בית יעקב וילכו באור ה', ויהי ה' אלהינו עמנו כאשר היה עם אבותינו אל יעזבנו ואל יטשנו , וינהלנו על מי מנוחות נצח, זאת מנוחתנו כי נלך מחיל אל חיל לעלות במעלות הסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. למען שונאינו האומרים למה לנו להג הרבה להגות בדברי תורה ביגיעת בשר, הלא די לנו התורה שבכתב והתורה שבע"פ בפשטיותה, למענם אדברה נא נגידים בדברים המושכים את לב האדם, בחנו נא הביטו וחזו, טעמו וראו כי טוב ה' לקויו ותורתו התמימה משיבת נפש, וכל ההוגה בה בהגיון לב יראה ויבין כי טועמיה חיים זכו, ואלה הדברים אשר יעשה אותם האדם וחי בהם בחיי עולם, הלא עתה תראו כי בית יעקב נאמן ובית יוסף הוא המשביר לכם, מאז הוקם לבית נאמן לכלכל את ישראל בכל מוצא פי ה' אשר עליה יחיה האדם. למען מנדינו האומרים אין לנו חלק ביעקב ולא נחלה בבית יוסף, מעקשים ארחותם ונלוזים במעגלותם יעוותו פרושי התורה וישימוה ככנור, לפרוט עליה כל הגיונתם בלי יסוד מוסד בתורת ה' שבעל פה בדברי התנאים והאמוראים, וכל העולה על רוחם יתלו באילן גדול לומר כי הוא זה הפירוש על התורה. נגד אלה יהיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה, הלא יראו יקחו מוסר יראו איך ידרשו מעל ספר דברי ה', הלא דבריה כאש להתחמם נגדה לכל החפץ באורה באמת ואמונה וכלהבה תלהט כל העוסקים בה לקנטור ולעשות מהם עטרה וקרדום. ועתה בית יעקב לכו באור ה' ובואו הביתה וראו והבינו את כל דברי התורה הכתובים בספר הזה, תראו ותבינו כי כל הדברי תורה הם נצרכים לכל אדם מישראל בכל מקום ובכל זמן, וכל המאורעות הנזכרים בתורה איך יאירו לכל נפש להורותו איך יכלכל עניניו במשפט לכל מה שיעבור עליו, שדברי תורה חיים וקימים לעד ולעולמי עולמים, וכל ההוגה בה אחוז בעץ החיים, וחיים היא למחזיקים בה. וה' יאיר עינינו בתורתו וישים בלבנו אהבתו ויראתו לעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם: