Chasidut על משלי ו:25

כִּי מִי שֶׁאֵין לוֹ יִרְאָה, וְאֵינוֹ נִשְׁמָר מִבְּחִינַת הֶבֶל הַיֹּפִי, עַל־יְדֵי־זֶה בָּא לַעֲנִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ו׳:כ״ו): אַל תַּחְמֹד יָפְיָהּ בִּלְבָבֶךָ, כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם. כִּי עֲשִׁירוּת וְהֶבֶל הַיֹּפִי הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, כִּי עֲשִׁירוּת הוּא מֵאֲרִיכוּת הַנְּשִׁימָה, וְיֹפִי הוּא מֵהֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה. כִּי בִּשְׁעַת יְצִיאַת הַטִּפָּה זַרְעִיּוּת, אֲזַי צָרִיךְ לִהְיוֹת הֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה, מִשְּׁנֵי טְעָמִים: א'. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקָרֵר הַטִּפָּה עַל יְדֵי הַנְּשִׁימָה, שֶׁהוּא אֲוִיר הַקַּר, שֶׁמְּקַבֵּל בְּכָל רֶגַע מִבַּחוּץ, כִּי צְרִיכָה לָצֵאת בַּחֲמִימוּת, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה רָאוּי לְהוֹלָדָה. וְהַב'. כִּי מֵחֲמַת שֶׁעוֹסֵק כֹּחַ הַדּוֹחֶה לְהוֹצִיא וְלִדְחוֹת הַטִּפָּה, עַל כֵּן הוּא בְּהֶכְרֵחַ הֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה, כִּי הַנְּשִׁימָה הוּא מוֹצִיא רוּחַ וּמַכְנִיס רוּחַ, וּמֵחֲמַת שֶׁעוֹסֵק כֹּחַ הַדּוֹחֶה לִדְחוֹת הַטִּפָּה, אִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא הָרוּחַ, וְעַל כֵּן הוּא הֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה. וְזֶה הָרוּחַ וְהַהֶבֶל שֶׁנִּכְנַס מִקֹּדֶם וְנִשְׁאַר שָׁם, הוּא מִתְלַבֵּשׁ בְּהַכֹּחַ הַדּוֹחֶה, וְעַל יָדוֹ יוֹצְאָה הַטִּפָּה לַחוּץ.