Chasidut על משלי י:11

או יאמר, דהנה האדם צריך לעבוד את הבורא בכל עת ורגע ביראה ואימה וללמד זכות על ישראל ושלא לצער לשום אדם מישראל. והתחלת העבודה הוא יראה ומהיראה בא לתענוג ויראה הוא משה שזכה לחכמה וראשית חכמה יראת ה' (תהלים קיא, ג) ותענוג הוא אהרן שאותיות אהרן הוא נהר א', היינו מאלף שביראה בא לתענוג שנקרא נהר כמו שכתוב (בראשית ב, י) ונהר יוצא מעדן, שמיראה בא לתענוג. אבל אצל הבורא לא שייך כלל יראה והתענוג הוא קודם שרוצה להשפיע טובות וברכות לישראל ויותר מה שהעגל רוצה לינק פרה רוצה להניק. וזה שאמר הם המדברים אל פרעה מלך מצרים להוציא וכו' הוא משה ואהרן, משה קודם, כי אצל האדם היראה קודם שהוא משה כנ"ל הוא אהרן ומשה אשר אמר ה', אהרן קודם שאצל הקדוש ברוך הוא התענוג תיכף שהוא כנ"ל. ושמעתי בשם מורי הרב מוה' דוב בער ממעזריטש, שאמר על פסוק (משלי י, יא) בן חכם ישמח אב כו', דהנה כשאדם עובד את הבורא יש להבורא נחת רוח מזה ולכן כשאחד מלמד זכות על ישראל יש להבורא מזה תענוג והאדם צריך לעבוד את הבורא לא בשביל הנאת עצמו כלל רק כדי שיהא להבורא תענוג ולא בשבילו, אף על פי כן אנחנו מתפללים בתפלת י"ח בשבילנו כגון וחננו, השיבנו, רפאנו, ושאר ברכות. אך כיון שיש להבורא תענוג מזה כשיש לישראל טובות וברכות ולכן בקשות בשבילנו הוא גם כן טוב, כי הבורא יש לו תענוג מטובות וברכות שלנו. וזהו שאמרו חכמינו ז"ל (בראשית רבה ג) מהיכן נבראת האורה מלמד שהקדוש ברוך הוא נתעטף באורה, כי אורה לשון נקבה, דהיינו קבלת השפע. ומתמה הגמרא מהיכן נבראת האורה שהוא קבלת השפע, כי הלא האדם צריך לעבוד רק בשביל תענוג הבורא ולא בשביל קבלת טובות וברכות. והשיב מלמד שהקדוש ברוך הוא נתעטף באורה, רצה לומר כיון שיש להקדוש ברוך הוא תענוג מהשפעות הטובות לנו לכן אפילו כשאנו מתפללים בשבילנו הקדוש ברוך הוא נותן לנו הטובות והברכות ויש לו תענוג מזה התפלה, כי יש לו תענוג מהשפעות הטובות לנו כנ"ל. וזהו וידבר אלהים אל משה, שהוא מדת הדין. ויאמר אני ה', דהיינו רחמים שהקדוש ברוך הוא נותן לנו טובות וברכות אמן ודו"ק: