Chasidut על משלי י:19

והנמשל מובן מאליו למי שעיני שכל לו ועינים לראות כי הכסיל לא די מה שעוזב עבודת ה' יתברך הנפלאה החשובה שהם שלו ממש אשר עבורם בא לעולם, ובהם יבוא לעולם העליון להראות לפני שולחו כי זה אשר נשאתי את ידי באמונה בעולם הזה במשא ומתן של תורה ומצוות ועבודה המגיע לנחת רוח לפני מי שאמר והיה העולם, והוא עוזב הכל בעת המצטרך לו לעסוק עבור צרכי גופו ומזונו ומזון אשתו ובני ביתו ובגדים ומלבושים וכל שאר צרכיו המרובים ואף שאם היה רוצה היה יכול למעט בהם שלא יהיה טרוד בכל ימיו יומם ולילה להרבות הון מהבל, והיה יכול לקצר בהם להשאיר שעה ושתים מהיום לחיי עולמים, להכין לו קצת מזון וצידה לעולם הבא גם כן כדרך שמיגע להכין מזון בעולם הזה לשבוע הבאה או לשנה או לשנתים ולא די זה כי אם אף בשעות וימים שהולך בהם בטל לגמרי שלא ימצא מה להשתכר וכדומה שממתין על איזה משא ומתן, נלקח מאתו החכמה והשכל והאימה והפחד והיראה ואהבת בוראו ותענוגי זיו מראות השכינה לעולם הבא, לומר על כל פנים בשעה הזו אלמוד בדחילו ורחימו או אעשה מצוה בכל כוחי וכוונתי כיון שבלא זה אני הולך בטל מה לי אם אעבוד לבוראי בשעה זו, כי על כל פנים צריך לי גם זה על כל פנים לטפל דטפל, ומשליך כל זאת אחר גיוו והולך לטייל בשווקים וברחובות או אפילו בביתו ומחפש לו איזה דבר בטל מה לעשות בעת ההוא ויתענג מאוד כשיפגע איזה אדם שיהיה לו עם מי לדבר ומוציא זמנו היקר בדברי הבאי לדבר דברים בטלים ממלוכת מלכים ושרים ומלחמות סיחון ועוג וכדומה, וממילא יקוים בו מאמר החכם (משלי י', י"ט) ברוב דברים לא יחדל פשע, כי יבא מזה לדבר דברים האסורים המכעיסים לבורא עולם כמו הליצנות ושקרים ולשון הרע ורכילות וכדומה. ובלא זה אמרו חז"ל (יומא י"ט:) כל השח שיחת חולין עובר בעשה שנאמר (דברים ו', ז') ודברת בם ולא בדברים בטלים.