Chasidut על משלי לא:29

ועל פי זה יתבאר מאמר הפונה קדים, כי בקשו מלאכי השרת לפגוע בו, היינו להתווכח עמו, וצר השי"ת קלסתר פניו דומה וכו', ר"ל שגילה הקב"ה להם כי יש בו כחו של אברהם, כי הוא גם הוא בעל החסד כמבואר במדרש ברכה (דב"ר י"א ג') ואת עלית על כלנה (משלי לא כט), שאמר לאברהם אתה זנת ערלים ואני מולים. ואמר להם לא זה הוא, ר"ל לא ראיתם כחו של בעל החסד, כי תורת חסד שייך לו, והבן. ועל פי זה מבואר גם המדרש השני, כי הנה מבואר בפסוק (בראשית יח ח) כי נתן לפניהם כל אחד לבדו החמאה והחלב ובן הבקר ולא בתערובת, רק שהם אכלו ביחד, אבל הוא לא ערבן כדי שלא יחול עליו שם בשר בחלב שאסור בהנאה, ולפני עור לא תתן מכשול (ויקרא יט יד) אין כאן, שהרי לא נצטוו הם, והבן. והנה באמת לא ידע אברהם אז מי הם, והנה גם בזמנו היו שומרי התורה ביחידות כמו שם ועבר והנלוים אליהם, כי היה התורה מקובל בידם מנח שלמד תורה כמבואר במדרש (ב"ר כ"ו א'), ואם כן קשה איך נתן להם דילמא הם משומרי התורה, ועיין בהראב"ע ובמפרשים כי חישב שהם נביאים, ובזוהר הק' (ח"א ק"א ע"א) חמא לשכינתא על ראשיהם ועיין בחרדים (פרק ב' וג'). אך צריך לומר כי זה ידע כי אין משפיע חסד בעולם רק הוא לבדו, ואינך הוו אינם מצווים ועושים ולא שייך לא תעשה גבייהו והבן, ואם כן המלאכים שאכלו, הרי הסכימו כי אין להם שייכות בהתורה, והוו רק כאינם מצווים ולא שייך לא תעשה גבייהו, אם כן הרי הודו כי להם אין שייכות, והבן. ועל פי האמור יש לפרש מה שטבעו חכמים בברכה אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכינו, דהנה מבואר כי תורת אמת אין שייכות לו בעולם הזה, ואמנם רצה השי"ת להנחיל לנו תורת חסד ואמת, על כן נטע בתוכינו מעין עולם הבא כמו שבת ודביקות השי"ת, והבן. ועל כן שבת מדת יעקב שהוא אמת והוי מעין עולם הבא, ועל כן נחלת יעקב היא בלי מצרים שהוא עולם הבא (שבת קי"ח ע"א). וזה אשר נתן לנו תורת אמת, ושמא תאמר כי אין לו שייכות בעולם הזה, לזה אמר וחיי עולם נטע בתוכינו, והבן כי נכון מאד היא בס"ד.

ועוד נראה לרמז זאת במאמרם הלז, כי הקב"ה נקרא ריע לישראל כמו שאמר הכתוב (תהלים קנ"ב, ח') למען אחי ורעי אדברה נא וגו', ואומר (משלי כ"ז, י') רעך ורע אביך וגו', ולזה אמר כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר, ששם עיקר תפילתו להתפלל על צער הנוגע למקום כביכול ברוך הוא, שנקרא כריע כאח לישראל, ובאמת הוא בעצמו צריך לאותו דבר שגם לו צער בצער הגשמי, הוא נענה תחלה פירוש שהוא נענה תחלה לכל התפלות העולים ממטה למעלה אחרי שכוונתו לשם שמים בלבד ועליו נאמר (משלי ל"א, כ"ט) רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה. כי באמת כל התפלות מתקבלות בחסדי אל ברוך הוא, אבל הוא נענה תחלה בראשון וראשונה.

רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה (משלי לא, כט) זה משה שהרבה חכמים היו ולא היו יכולים להקים את המשכן אלא משה (שמו"ר נב) הענין יובן ע"פ מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות נה א) שאמר משה לבצלאל לעשות ארון וכלים ואחר כך משכן אמר לו בצלאל אותן כלים להיכן אכניסם שמא כך אמר לך הקב"ה משכן ואח"כ ארון וכלים אמר לו בצ"ל א"ל היית והדבר קשה איך משה לא ידע זה הרי הראה לו הקב"ה כל מעשה בפרטות כמשפטו אשר הראית בהר אך אלו ואלו דברי אלהים חיים כי ידוע מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (פסחים נ א) לעולם ילמוד אדם תורה אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה ובאמת התכלית הוא לשמה לכך בני עלייה המה מועטים ואי אפשר לבא תיכף לבחינת לשמה ולכן אמרו שיעסוק אפילו שלא לשמה שהיא הכנה עכ"פ שממנה יבא לשמה והיא כלי והכנה לבחינת לשמה שאז הוא משכן שהשכינה שורה בד' אמות של הלכה ולכן למד משה דעת את העם ואמר לעשות כלים ואח"כ משכן כי בחינת לשמה א"א להשיג תיכף שהוא בחינת משכן כי אם לבני עלייה אבל רוב הציבור אין יכולים לעמוד בה כי אם על ידי כלים והכנה שממנו יבא לבחינת משכן שהוא בחינת לשמה ובצלאל שהיה מבני עלייה אמר אותן כלים להיכן אכניסם ר"ל הבחינה שלא לשמה היכן אכניס אותו למשכן שיהיה השכינה שורה ורחוק הוא מבחינתו ולא רצה בזה ואמר לו משה בצ"ל א"ל היית ר"ל אתה שתמיד מתלונן בצל אל ודבוק בשמו בוודאי הוא כן משכן תחלה אבל לשאר המוני עם אי אפשר כי אם תחלה כלים ואחר כך משכן וזהו רבות בנות עשו חיל ר"ל אפילו אותן בחינה של שלא לשמה שאינן עדיין בגדר האחדות רק בבחינת הרבוי כנודע וזהו רבות בנות גם כן עשו חיל כל אחד לפי בחינתו עושה רושם והכנה אבל ואת כשהוא"ו נמשך בא"ת אותיות שמא' עד תי"ו שהדעת נמשך בהם ללמוד לשמה עלית על כולנה ולכן אמר זה משה שכל הבחינה של שלא לשמה יתוקנו כשיבאו אח"כ לבחינת לשמה וזהו ועלית לשון העלאה וזהו הקמת המשכן כולנה בכל בחינתו ואת כל כליו שהם הכנות הוקמו ונתעלו ונתקנו ולכן כתיב (במדבר ז, א) ויהי ביום כלת משה חסר כי החסר יש לו תשוקה להתקרב למעלה שיתמלא חסרונו לכן כלת חסר וא"ו אז הוא כלת לשון תשוקה להתעלות למעלה להדבק בסוד ו' מלא על דרך ו' א"ת עלית על כולנה.