הִנְנִ֣י אֵלַ֗יִךְ נְאֻם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְהִבְעַרְתִּ֤י בֶֽעָשָׁן֙ רִכְבָּ֔הּ וּכְפִירַ֖יִךְ תֹּ֣אכַל חָ֑רֶב וְהִכְרַתִּ֤י מֵאֶ֙רֶץ֙ טַרְפֵּ֔ךְ וְלֹֽא־יִשָּׁמַ֥ע ע֖וֹד ק֥וֹל מַלְאָכֵֽכֵה׃ (ס)
אור זרוע לצדיק
(ג) סימן הבנין הפעיל הפעל התפעל. (ד) ה"א המחלטת והוא כשיבוא כל המין בלשון יחיד כמו [בראשית ו', ה'] רעת האדם [קהלת ב', י"ד] החכם עיניו הה"א מורה על כללות המין. (ה) ה"א המייחדת והיא ה"א הידיעה כי לא תבוא ה"א על מין פרטי אם לא שהוא ידוע אם ממה שנזכר כבר [בראשית א', ד'] את האור, ואם ממה שניכר לחוש [שם כ"ז, כ"ב] הקול והידים, ואם מן המפורסמות [שם א', א'] השמים הארץ, ואם ממה שנודע בשכל [אסתר ג', ט"ו] הרצים יצאו שמובן שיש למלך רצים, או שמובן בכח המאמר שהדבר ישנו במציאות כמו [בראשית ו', ד'] הנפילים, או שניכר על ידי התוארים שאחר כך [במדבר י"ג] הארץ אשר ישים [דברים כ', ה'] האיש אשר בנה. ובדרך זה יאמר ה"א הידיעה אף על העתיד כמו [במדבר כ"ב] הדבר אשר שלחתנו [דברים כ"ה, ו'] הבכור אשר תלד. אבל [בראשית כ"ז, ז'] הביאי לי ציד לא יתכן הציד בהיותו פרטי ובלתי נודע. ובדרך הזרות נמצא ה"א הידיעה על מלת אחד עם היות הכונה פרטי ובלתי נודע כמו [בראשית מ"ב, כ"ז] ויפתח האחד [מלכים ב' ב] ויהי האחד. ודע כי התואר הנלוה אל המתואר והוא עמו ביחס אחד בתכונת נושא המאמר או בבחינת צדדי אז אם המתואר בית הלל אומרים גם התואר בית הלל אומרים כמו הדבר הגדול ההר הטוב הזה הארץ הטובה. [ועל דרך הזרות נמצא התואר בלא ה' עם היות המתואר בית הלל אומרים כמו [במדבר ח'] השכב אחד] אבל אם הוא בתכונת נשוא תהיה בלתי ה"א כמו והאבן גדולה היום גדול. ולא יתכן שתהיה מלה שניה בית הלל אומרים הידיעה אם הראשונה בלתה אלא אם כן כשתהיה המלה נודעה על ידי סמיכות ענין כמו חצר המשכן ווי העמודים ספר התורה חית השדה שבזה לא יבוא ה"א הידיעה על הראשון אלא על השני, ועל הזרות ימצא בשניהם כמו [יהושע ג', ט"ו] הארון הברית [ירמיה כ"ה, כ"ו] הממלכות הארץ שנדחקו שם המפרשים לפרש באמת כאילו חסרה תיבה. ועל שם עצם פרטי לא יצדק ה"א הידיעה אם לא בהצטרף יו"ד היחס כמו הראובני הגדי, ולא תוכל לומר הראובן הגד. אבל בשמות עצמים פרטים של אומות עיירות ונהרות יצדק הה"א בהיותם כוללים כמו החתי האמורי הכרמל והלבנון הירדן העי. ובשם התואר הנלוה לשם עצם פרטי אם הוא ביחס הנושא יבוא בית הלל אומרים כמו [מלכים-א א', א'] והמלך דוד. ועיין עוד בתוס' [כתובות ב' א] בענין ה"א הידיעה. (ו) ה"א הקריאה כמו [דברים ל"ב, א'] האזינו השמים [ירמיה ב', ל"א] הדור אתם. (ז) ה"א השאלה [בראשית כ"ט, ה'] הידעתם. (ח) ה"א התימה [שם י"ח, י"ד] היפלא. ויחובר עם מלת אם להפלגת התימה [איוב ו', י"ג] האם אין. (ט) ה"א המאמתת והיא ה"א התימה המתקיימת [שמואל-א ב', כ"ז] הנגלה נגליתי [ישעיה כ"ז, ז'] הכמכת מכהו. וכשחובר עם מלת לא יהיה גם כן מאמת היפך הוראת לא [יהושע א', ט'] הלא ציותיך. (י) תמור אשר כמו [בראשית ב', י"ג] הוא הסובב [יהושע י', כ"ד] ההלכו אתו [שמואל-א ט'] השוק והעליה ועבר מהבן [דברים ג' י"ג]. (י"א) תמור אל"ף [דברים ז'] הלה [תהלים ס', ד'] רפה תמור הלא רפא [שמואל-ב ג'] הושיע תמור אושיע, והוא בעבור השתוותם במוצא אחד כמו שנתבאר לעיל אצל אל"ף. (י"ב) תמור וי"ו [שמות ל"ב] ברעה תמור ברעו. מטעם התחלפות אהו"י שנתבאר לעיל אצל אל"ף (י"ג) תמור חי"ת. נמצא בדבר רז"ל הרבה. והיא מטעם הנזכר לעיל אות י"א. (י"ד) תמור יו"ד [נחום ב'] קול מלאככה תמור מלאככי, מטעם הנזכר לעיל אות י"ב. (ט"ו) תמור למ"ד בתחלתה ירושלמה מצרימה [גמ' יבמות י"ג ב']. (ט"ז) תמור עין מטעם הנזכר לעיל אות י"א-י"ג.