חסידות על עזרא ד:ו

ויהי בימי אחשורוש וגו'. הנה בכל מקום שנאמר ויהי בימי מורה על התפיסה של האדם וזהו הענין שאיתא בגמ' (מגילה יט) מהיכן קורא אדם את המגילה וכו' וכולן מקרא אחד דרשו ותכתוב אסתר המלכה ומרדכי היהודי את כל תוקף מאן דאמר כולה תוקפו של אחשורוש ומ"ד מאיש יהודי תוקפו של מרדכי ומ"ד מאחר הדברים האלה תוקפו של המן ומאן דאמר מבלילה ההוא תוקפו של נס. היינו כי תוקפו של אחשורוש הוא כמבואר בזוה"ק (מקץ קצד:) שאני למלכים דאחזיין לין מלין עלאין ומשניין מבני נשא אחרנין כמה דמלכא דרגיה עלאה על כל שאר אחרנין הכי נמי אחזיאו לי' בדרגא עלאה על כל שאר אחרנין וכו' ובאחשורוש הי' כח חזק ביותר תוקף עוז כמו שמצינו אצלו בתחילת מלכותו הי' כותב שטנה לבטל בנין הבית כדכתיב (עזרא ד׳:ו׳) ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה וגו' ואח"כ הי' כובש תחתיו הנקודה היותר יקרה שהי' גבי ישראל עד היכן שנקרא אחיו של ראש כמאמרם ז"ל בגמ' (שם י"א) שישראל נעשין רשין בימיו וזה מורה שהי' לוקח בחוצפה וביד חזקה כל השפע של ישראל לעצמו. ובאמת אחר שהאיר השי"ת את הישועה היו רואים מפורש שכל אותו כח חזק שנתן לו השי"ת הי' רק בשביל טובת ישראל כדי שיתפשט עי"ז ביותר לישראל והי' לד' לשם לאות עולם לא יכרת אבל עם אחשורוש בעצמו הי' מתנהג השי"ת למעלה מתפיסת דעתו וזהו ויהי בימי אחשורוש היינו שבאותו התפיסה בעצמה שהי' הכל לטובת ישראל וזהו שאיתא שם מאן דאמר כולה תוקפו של אחשורוש כלומר שהיו מכירין אח"כ תוקפו של אחשורוש שכל תוקפו הי' רק בשביל טובת ישראל כענין שביאר אזמו"ר הגה"ק זצל"ה כוונת אונקלוס שמתרגם הפסוק ויורהו ד' עץ וגו' ואלפי' ד' אעא ולא מתרגם ואחוי ד' אעא אלא ואלפי' וגו' להורות שישועתו ית' אינו צריך להיות דווקא ממקום אחר אלא באותו המקום בעצמו שנדמה בתפיסת אדם שהוא רע שם יכול השי"ת להראות לו כל הטובות ע"ד הכתוב אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי עזרי מעם ד' וגו' היינו כיון שבא האדם על זה שעזרו מעם ד' אזי מוצא בלבו כל העזר שהוא אצלו ממש וזהו בימי אחשורוש וגו' היינו שבאותו התפיסה בעצמו שהיו רואים מלפנים תוקפו של אחשורוש הראה השי"ת אח"כ שכל זה התוקף הי' רק לטובת ישראל:

ויקרא שמה שטנה (בראשית כו כא). תרין במסורה. דין. ואידך כתבו שטנה על היהודים, בבנין בית שני בימי עזרא (ד ו). המסורה הזאת מרמזת אותנו דהבארות הללו הם רמז לשלשה בתי ישראל, ובבית ראשון רבו עליו, ובבית שני כתבה שטנה ויריבו גם עליה, והבאר השלישי רמז לבנין שלישי ויקרא שמה רחובות כי עתה הרחיב י"י לנו ופרינו בארץ (בראשית כו כב):