כִּ֤י עֶזְרָא֙ הֵכִ֣ין לְבָב֔וֹ לִדְר֛וֹשׁ אֶת־תּוֹרַ֥ת יְהוָ֖ה וְלַעֲשֹׂ֑ת וּלְלַמֵּ֥ד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל חֹ֥ק וּמִשְׁפָּֽט׃ (ס)
תולדות יעקב יוסף
ונ"ל דאי' בש"ס דקידושין פ"ב מאי עני עניות שהי' סי' לגסות רוח עניות דתורה דכתי' אחות לנו קטנה ושדים אין לה זו עילם שזכתה ללמוד ולא זכתה ללמד ופי' רשי' דניאל ומרדכי שהיו בשושן בעילם המדינה ולא היו דורם עוסקין בתורה ולא זכו אלו חכמים ללמד כאילו לא הי' להם שדים להנק אבל בבל זכתה ללמד כדכתיב בעזרא ללמד לישראל חק ומשפט ויש להבין טעמו של דבר למה דרש רבי יוחנן פסוק זה אחות לנו קטנה על עילם דווקא ואי משום דעשרה קבין גסות הרוח ירדה לעולם ט' נטלו עילם וכו' וכפי' רשי' בד"ה עניות דתורה הוי סימנא לגסות הרוח דמתוך גסותן אין משמשין כל צרכן וכו'. א"כ למה זכתה ללמוד לעצמן הא אין התורה נוחה על גסי הרוח כפי' רשי' שם.