וַיַּ֤עַן עָמוֹס֙ וַיֹּ֣אמֶר אֶל־אֲמַצְיָ֔ה לֹא־נָבִ֣יא אָנֹ֔כִי וְלֹ֥א בֶן־נָבִ֖יא אָנֹ֑כִי כִּֽי־בוֹקֵ֥ר אָנֹ֖כִי וּבוֹלֵ֥ס שִׁקְמִֽים׃
שם משמואל
או י"ל שבכל התורה היתה שכינה מדברת מתוך גרונו ואין הדיבור מתייחס אליו רק משנה תורה שמשה מפי עצמו אמר, וכנראה שבמשנה תורה לא היתה שכינה מדברת מתוך גרונו, וכן משמע ברמב"ן בכמה מקומות, וכ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה אמר שמשנה תורה היתה ממוצעת בין תורה שבכתב לבין תורה שבע"פ, א"כ אם לא הי' לשונו מתרפא לא הי' יכול לומר הדברים כהוייתן וכעין שמצינו בעמוס שהי' מגמגם בלשונו ובאה הנבואה ג"כ בלשון הזה ובולס שקמים אנכי: