הַנִּשְׁבָּעִים֙ בְּאַשְׁמַ֣ת שֹֽׁמְר֔וֹן וְאָמְר֗וּ חֵ֤י אֱלֹהֶ֙יךָ֙ דָּ֔ן וְחֵ֖י דֶּ֣רֶךְ בְּאֵֽר־שָׁ֑בַע וְנָפְל֖וּ וְלֹא־יָק֥וּמוּ עֽוֹד׃ (ס)
אגרא דכלה
בפסוק (בראשית כח כ) וידר וכו'. ויטרנני משפיכות אדם וכו'. כן הוא גם כן במדרש (ב"ר פ"ע ד'), ודרשו לה מגזירה שוה כתיב הכא "בדרך, וכתיב התם (עמוס ח יד) חי אלקיך דן וחי "דרך באר שבע, ובגילוי עריות כתיב (משלי ל כ) כן "דרך אשה מנאפת, ובשפיכות דמים כתיב (משלי א טו) בני אל תלך "בדרך אתם, הנה על גזירה שוה אין להשיב כי כך היה מקובל אצלם, ואף על פי כן י"ל אפקוהו מפשוטו, דאי כפשוטו ושמרני "בדרך היינו שלא יהרגוהו. ונתן לי לחם וכו', היינו פרנסה. יקשה הא דאמרינן בגמרא (תענית ח' ע"ב) דפעם אחת היה בשונאי ישראל מותנא וכפנא, אמרו היאך נעביד אין מתפללים על ב' דברים כאחד, אמרו נתפלל על מזונא דכד יהיב קוב"ה מזונא לחיי יהיב. הנה לפי זה היה די ליעקב להתפלל על מזונא, וגם לא היה לו להתפלל על ב' דברים כאחד, אלא על כרחך תפילת השמירה הוא על דברים הנוגעים לשמים, וזה מותר להתפלל על כמה ענינים: