תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Chasidut על קהלת 2:2

ליקוטי הלכות

נִמְצָא שֶׁעִקַּר גָּלוּת הַשְּׁכִינָה וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הִוא מַה שֶּׁהַשִּמְחָה הִיא בַּגָּלוּת וְעַל-כֵּן עַכְשָׁיו בַּגָּלוּת שֶׁעִקַּר הַגָּלוּת הִוא שֶׁהַשִּמְחָה נָפְלָה לְמַטָּה בַּגָּלוּת וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הַשִּמְחָה שֶׁל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְהָרְשָׁעִים הַהוֹלְכִים בִּשְׁרִירוּת לִבָּם אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת הֵם רְחוֹקִים מִשִּמְחָה אֲמִתִּית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי יז), יֹלֵד כְּסִיל לְתוּגָה לוֹ כִּי כָּל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת וְכוּ', כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא נִקְרֵאת יָגוֹן וַאֲנָחָה כַּיָּדוּעַ, אַךְ כָּל הַשִּמְחָה שֶׁיֵּשׁ אֶצְלָם נִמְשָׁךְ רַק מִבְּחִינַת גָּלוּת הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא שִׂמְחָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עַכְשָׁיו בַּגָּלוּת וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ נִיצוֹצֵי הַשִּמְחָה שֶׁנָּפַל אֶצְלָם בַּגָּלוּת וּמִשָּׁם כָּל שִׂמְחָתָם לְפִי שָׁעָה וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר, וּלְשִׂמְחָה מַה-זֹּה עֹשָׂה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת ב) לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל וּלְשִׂמְחָה מַה-זֹּה עֹשָׂה לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל, לְשׁוֹן מְעֻרְבָּב, הַיְנוּ שֶׁכָּל הַשִּמְחָה שֶׁאֵינָהּ לַשָּׁמַיִם הִיא נִמְשֶׁכֶת רַק מִתַּעֲרוֹבוֹת נִיצוֹצֵי הַשִּמְחָה שֶׁנָּפְלָה עַל-יְדֵי גָּלוּת הַשְּׁכִינָה וְנִתְעָרְבָה בֵּינֵיהֶם וְהֵם מְהַפְּכִים וּמְמִירִים רַע בְּטוֹב וְלוֹקְחִים הַשִּמְחָה שֶׁבָּאָה מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן מְאֹד וּשְׂמֵחִים עִמָּהּ בְּדִבְרֵי תַּאֲוֹת רָעוֹת שֶׁלָּהֶם אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת הֵם יָגוֹן וַאֲנָחָה וּמָרִים מִמָּוֶת וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי וּלְשִׂמְחָה כָּזֹאת מַה זֹּה עֹשָׂה כִּי אַחֲרִיתָהּ יָגוֹן וַאֲנָחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי יד) וְאַחֲרִית שִׂמְחָה תוּגָה וְעַל-כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַכְשָׁיו הַשִּמְחָה בַּגָּלוּת הִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּמִלִּין דְּעָלְמָא שֶׁהֵם מִלִּין דִּשְׁטוּתָא עַל-כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לָבוֹא לְשִׂמְחָה לִשְׂמֹחַ בִּקְדֻשַּׁת יַהֲדוּתוֹ בְּמַה שֶּׁזָּכָה לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָשַׂנִּי גּוֹי אִי אֶפְשָׁר לָבֹא לְשִׂמְחָה כִּי אִם עַל-יְדֵי מִילֵי דִּשְׁטוּתָא דַּיְקָא, כִּי לְשָׁם נָפְלָה הַשִּמְחָה מֵחֲמַת גָּלוּת הַשְּׁכִינָה שֶׁהוּא שִׂמְחָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כְּשֶׁמְּשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ עַל-יְדֵי מִילֵי דִּשְׁטוּתָא אֲזַי נַעֲשֶׂה מִזֶּה תִּקּוּן גָּדוֹל בְּחִינַת עֲלִיַּת נִיצוֹצֵי הַשְּׁכִינָה מִגָּלוּתָהּ כִּי מַעֲלֶה נִיצוֹצֵי הַשִּמְחָה מִן הַגָּלוּת מֵאַחַר שֶׁהוּא בָּא לְשִׂמְחָה עַל-יְדֵי מִילֵי דִּשְׁטוּתָא אֵלּוּ, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁאִישׁ יִשְׂרָאֵל הוּא בְּשִׂמְחָה, תֵּכֶף חָזְרָה וְעָלְתָה הַשִּמְחָה לִמְקוֹמָהּ וְשָׁרְשָׁהּ שֶׁהִיא אֵצֶל יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַשִּמְחָה הָאֲמִתִּית, כִּי יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם לִשְׂמֹחַ כָּל יְמֵיהֶם בְּכָל מִינֵי שִׂמְחָה בְּלִי קֵץ וְסוֹף מֵאַחַר שֶׁזָּכִינוּ לְהַאֲמִין בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְכוּ', כִּי מְקוֹר נִשְׁמַת יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת שִׂמְחָה שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא שִׂמְחָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה מו), הָעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן הַנְּשֻׂאִים מִנִּי רָחַם שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם חֵלֶק מֵהַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא הַשִּמְחָה כַּנַּ"ל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

אגרא דכלה

ר' אבא בר כהנא פתח (קהלת ב ב) לשחוק אמרתי מהולל (ויק"ר פ"כ ג'). נ"ל גם כן כנ"ל, הדורות המופלגים ישימו לנגד עיניהם המעשה הזאת, ויבינו ולא ירבו בשמחה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ליקוטי הלכות

וְכֵן הַכַּת שֶׁאָמְרוּ שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית שִׂמְחָה וְשִׁכְרוּת מְבֹאָר גַּם כֵּן קְצָת, כִּי שִׂמְחָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּוַדַּאי דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, דְּהַיְנוּ לִשְׂמֹחַ בַּה' וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָעֲבוֹדָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים כח), תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וְכוּ' כִּי שִׂמְחָה דִּקְדֻשָּׁה הִוא הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל כָּל הַמִּצְוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים יט), פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב כִּי הָעִקָּר הוּא לִזְכּוֹת לִשְׂמֹחַ בַּה' בִּבְחִינַת (שָׁם קד) אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה' וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם לג), כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ וְכוּ' וּכְתִיב (שָׁם מג) וְאָבוֹאָה וְכוּ' אֶל אֵל שִׂמְחַת גִּילִי וּכְתִיב (שָׁם לב) שִׂמְחוּ בַה' וְגִילוּ צַדִּיקִים וּכְתִיב (שָׁם צז), ה' מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ וְכוּ' יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ וְכוּ' וְעַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (קֹהֶלֶת ח), וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת הַשִּמְחָה אֲשֶׁר אֵין טוֹב לָאָדָם וְכוּ' כִּי אִם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ, שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, כִּי בֶּאֱמֶת מִי שֶׁהוּא בִּכְלַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הָאֲמִתִּית יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ כָּל יָמָיו בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, כְּשֶׁיִּזְכֹּר אֶת עַצְמוֹ הַטּוֹבָה וְהַחֶסֶד הַנִּפְלָא שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ עַל-יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אֲשֶׁר פָּתַח אֶת עֵינֵינוּ וְהִמְשִׁיךְ עָלֵינוּ אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה לְהַאֲמִין בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ, לְקַיֵּם תּוֹרָתוֹ וּמִצְוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם, אֲשֶׁר אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְוֹת כָּרִמּוֹן וְכֻלָּנוּ מַאֲמִינִים בֵּאלֹקִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם, חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח אֲדוֹן כֹּל לְעֵלָּא מִן כֹּלָא וְלֵית לְעֵלָּא מִנֵּהּ. יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בְּפִי כֹּל חַי לָנֶצַח וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב וּבְעַל פֶּה עֹצֶם הַשִּמְחָה הַזֹּאת כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר כִּי הַשִּמְחָה הַזֹּאת הוּא לְכָל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ בִּבְחִינַת נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ וְכוּ', כַּמְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר וּמֵהַשִּמְחָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת כְּשֶׁנִּפְגֶּמֶת חַס וְשָׁלוֹם, מִזֶּה נִשְׁתַּלְשֵׁל הַטָּעוּת שֶׁל הַכַּת הַנַּ"ל שֶׁבָּחֲרוּ בְּהַשִּמְחָה שֶׁל הוֹלֵלוּת וְשִׁכְרוּת שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר (קֹהֶלֶת ב), וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּפֶרֶק בַּמֶּה מַדְלִיקִין (דַּף ל), 'וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה', זוֹ שִׂמְחָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל מִצְוָה 'וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת הַשִּמְחָה', זוֹ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה מִתּוֹךְ עַצְבוּת וְכוּ' אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא