Chasidut על קהלת 5:5

כולם לא השתפקו בהתפשט גדלותם ליחידים בלבד רק גם את כל דורם להרים אל התכלית המשיחית והתיקון של עת קץ שאפו בקדשם כנ״ל ממדרש שלא היחידים בלבד רק גם כולם, דורו של רשב״י איתא בזוה״ק אחרי ע״ט תני ר״י דרא דרשב״י שרא בגוי׳ כלהו זכאין חסידין כלהו דחלי חטאה נינהו, שכינתא שריא בינייהו מה דלית כן בדרין אחרנין וכו׳ דר״ש כד הוי אמר רזא דהאי קרא חברייא כלהו עינוי נבעין דמעין וכלהו מלין דאמר הוו בעינייהו גלין וכו׳ תאנא ביומו, דר״ש הו׳ אמר בר נש לחברי׳ פתח פיך ויאירו דבריך בתר דשכיב ר״ש הו׳ אמרי אל תתן את פיך לחטוא את בשרך עכ״ל הק׳. ואם גם אל חמורו האיר רפב״י עד שמעצמו יקיים התורה ויחמיר ע״ע לפנים משורת הדין וברוה״ק ידע שלא עישרו עוד את מאכלו נוכל לשער מזה מה היתה תשוקת הנביאים לעשות מישראל עם סגולתו ממלכת כהנים וגוי קדוש.

והאומר מה שאין לו יסוד מרבו על זה הזהיר בזה"ק כמה פעמים, בזה"ק (יתרו פז.) רבי יצחק פתח (קהלת ט) אל תתן את פיך לחטיא את בשרך כמה דאית ליה לבר נש לאזדהרא על פתגמי אורייתא כמה אית ליה לאזדהרא דלא יטעי בהו ולא יפיק מאורייתא מה דלא ידע ולא קבל מרביה, דכל מאן דאמר במלי דאורייתא מה דלא ידע ולא קבל מרביה, עליה כתיב לא תעשה לך פסל וכל תמונה, וקוב"ה זמין לאתפרעה מניה בעלמא דאתי בזמנא דנשמתיה בעיא למיעל לדוכתא דחיין לה לבר ותשתצי מההוא אתר דצרירא בצרורא דחיי דשאר נשמתין. ועיין שם דמדמי זה להמוליד ממזר בעולם. וזה לשונו כמה דתנינן למה יקצוף האלוהים על קולך. קולך דא היא נשמתיה דבר נש. אמר רבי חייא על דא כתיב כי ה' אלהיך אל קנא מאי טעמא משום דקני לשמיה בכלא אי בגין פרצופין מקני לשמיה משום דמשקר בשמיה.