Chasidut על רות 1:18

ועוד נ"ל, בהקדים מה שפירש בעיר גבורים מקוצר רוח, מקוצר השגתם, עיין שם. ובדרכו אלך בזה, ובהקדים מה שכתבתי במגילת רות (א' י"ח) על פסוק (רות א יח) ותרא כי מתאמצת היא ללכת, והיוצא מזה דדבר שאין לו טורח, עביד אינש אף אם אינו משתוקק לזה, מה שאין כן בדבר שיש לו טורח. וידוע דאהבת התורה אינו רק להמשיגים ומכירים ערכה, וכמו שפירש העקרים בפסוק (תהלים קיט קיא) נחלתי עדותיך לעולם, אימת בזמן כי ששון לבי המה. והנה יש להבין מה בעי השי"ת ומשה באמירה לישראל, וכי ברצונם היה תלוי היציאה לחפשי. אך הכונה ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים (שמות ו ז), שהודיע להם מהות התורה והמצות שיקבלו, כדי שיסכימו על זה ויהיה זכות זה עזר להגאולה. והנה ידוע דאף דלא בשמים היא, מכל מקום היצר הרע מכביד מאד בעיני האדם. אך מי שמבין יקרת התורה הקדושה לא יחוש, כענין שנאמר (משלי ב ד) אם תבקשנה ככסף וגו', וכמו שפירשתי (בתפלה למשה תהלים קיט עא) בפסוק טוב לי כי עניתי וגו', מה שאין כן מי שהשגתו קצרה ואינו מבין ערכה, אבל אם לא היה היצר הרע מכביד כל כך, אף מי שהשגתו קצרה היה מקבל ברצון, אבל בצירוף שניהם אין הרצון מסכים. והנה ידוע דמשה אמר וכי אוציא (שמות ג יא), ופירש רש"י (ד"ה וכי) באיזה זכות, והשיב השי"ת בזכות שיקבלו התורה. ועל פי זה מבואר ולקחתי אתכם כנ"ל, (שמות ו ט) וידבר משה כן וגו' ולא שמעו אל משה להסכים בחשקות על הקבלה מפני קוצר השגתם, ומעבודה קשה שנדמה להן בזה, דהיינו בצירוף שניהם כנ"ל, על כן אמר (שמות ו יב) הן בני ישראל לא שמעו אלי ואינן מסכימין על הקבלה, ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים מלהטעים ולהנעים הדבור ולהכניס הדברים בלב השומע בטבע, כעין שכתב הר"ן הטעם לערל שפתים של משה, וזכות אין בידן לשנות הטבע, כיון שבני ישראל לא שמעו אלי. ולפי זה אתי שפיר דאין זה בדרך קל וחומר, רק דברים מושכלים ונבונים למבין, וק"ל.