חסידות על שופטים ב:ג

והיה אשר תותירו מהם וכו' (במדבר לג נה). לפי מה שקבלו רז"ל (ב"ר פמ"ב ג') כל מקום שנאמר והיה, הוא לשון שמחה, שהוא השגת המבוקש (היפך ויה"י המורה חסרון, והבן). וצריך להתבונן בכאן שמחה מה זו עושה, ואיזה השגת המבוקש בכאן. והנראה דהנה כשהגיע הדבר שלא הורישו את כל יושבי הארץ כאמור בשופטים (ב א), עלה מלאך י"י זה פינחס, וניבא להם בשם י"י אעלה אתכם ממצרים וכו' (שופטים ב ב), ואתם לא תכרתו ברית ליושב הארץ וכו' ולא שמעתם בקולי וכו' (שופטים ב ג), וגם אמרתי לא אגרש אותם מפניכם וכו'. והנה הכוונה כאשר פירשו המפרשים כעת שכבר לא שמעתם בקולי, הנה אני אומר הגם שתרצו כעת להוריש כולם, לא אגרש אותם מפניכם כי צריכים הם להיות לכם לנסיון בכל פעם, וכן הוא אומר אחר כך (שופטים ב כ) ויחר אף י"י ויאמר יען אשר עברו הגוי וכו', (שופטים ב כא) גם אני לא אוסיף להוריש איש וכו', (שופטים ב כב) למען נסות בם את ישראל השומרים הם וכו', (שופטים ב כג) וינח י"י את הגוים וכו' ולא נתנם ביד יהושע. דלכאורה יקשה מה שלא נתנם ביד יהושע לא היה בשביל זה, רק שקרב זמן פטירתו כאמור בפסוק, ומה שלא נתנם אחר כך הוא בעבור החטא ושיהיה לנסות. אך הוא שכביכול כאשר חטאו שלא רצו להורישו, ועל ידי זה באו לידי חטאים גדולים כביכול, הוטב בעיניו ית' מה שלא נתנם כולם ביד יהושע, בכדי שיהיו לנסות (הגם שהכל גלוי לפניו, עם כל זה הבחירה חפשיית והדברים ארוכים אין כאן מקומם). וז"ש ואם לא תורישו וכו' וה"יה אשר תותירו מהם, יתמשך הדבר שיהיה לשמחה כביכול על אשר הותרתי מהם, בכדי שיהיו לנסות, והבן: