Chasidut על שמות 10:29

ויקרא פרעה אל משה ויאמר לכו עבדו את ה' רק צאנכם ובקרכם יוצג גם טפכם ילך עמכם (שמות י כד), עד כאן. והנה כבר עמדו חקרי לב על זה, מה זה נשתנה דעת פרעה עכשיו אחר מכות חשך מן ההיפך אל ההיפך, דקודם מכת ארבה וחשך כשאמר לו משה בנעורינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותינו בצאננו ובבקרינו נלך (שמות י ט), לא הקפיד רק על הטף, אבל על הצאן והבקר לא הקפיד שילך עמהם, ועכשיו נהפך דעתו שהטף ילך והצאן והבקר לא ילך. ועוד הרי כבר שמע שילכו במדבר לזבוח, ואם כן צריכין לבקר וצאן. ותירצו דעל ידי מכת החשך נשתנה דעתו, דהרי אחר מכת ערוב אמר להם (שמות ח כא-כב) לכו זבחו לאלהיכם בארץ, השיב לו משה דלא נכון לעשות כן (שמות ח כב) כי תועבת מצרים נזבח לעיניהם ולא יסקלונו, וקבל דבריו וחשבן לאמיתת שרוצין רק לזבוח, ובארץ אין יכולין לזבוח מפני המצרים כשיראו שזובחין תועבותם יתחמץ לבבם ויהרגום, לכך הסכים שיקחו צאן ובקר לזביחה, והטף ישאר כאן שאין דרכם לזבוח. אבל עכשיו שהיה חשך למצרים ולא יראו, מזה שפט דאינם רוצים לזבוח, רק עבודה אחרת לשמוח הם ובניהם ובנותיהם, לכך אמר רק צאנכם ובקרכם יוצג, עד כאן דברי המפרשים. ולפי זה קשה מה זה שהשיב משה גם אתה תתן בידינו זבחים וגו', הלא קושית פרעה עכשיו כחומה נצבה, שאם רוצים לזבוח יזבחו בארץ, ותשובת משה נסתר שהיו יכולין לזבוח בימי החשך מצאנם ובקרם. ועוד קשה מה שאמר משה גם אתה תתן בידינו וגו' (שמות י כה), דבאמת לא מצינו כלל שלקחו בידם זבחים משל פרעה. ועוד קשה לה' אלקינו הוא שפת יתר, דודאי זבחים ועולות לה' הוא. ועוד קשה מה זה שנתכעס פרעה על תשובה זו כל כך, עד שאמר לו (שמות י כח) לך מעלי השמר לך וגו' כי ביום ראותך פני תמות, הלא כאן לא דבר לו דברים קשים כלל, וכמה פעמים דבר לו דברים קשים מאד ולא נתכעס כל כך. וגם תשובת משה (שמות י כט) כן דברת לא אוסיף עוד ראות פניך, ופירש רש"י כן דברת במועדו ובזמנו דברת, יש להבין מה זה.

ובזה נבוא לביאור הכתוב והוא כי זה רמז אשר רמזה התורה לכל אדם בכל מקום ובכל זמן והזהירה לאמר אם כנים אתם פירוש אם רוצים אתם לעשות הטוב והנכון בעיני ה' (כי כן מלשון טוב ויפה הוא כמו (שמות י', כ"ט) כן דברת לא אוסיף וגו' שפירוש יפה דברת או (במדבר כ"ז, ז') כן בנות צלפחד וגו'). הנה זאת עשו,

כן יאבדו כל אויבך ה' ואוהביו כצאת השמש בגבורתו (שופטים ה לא). כי כח שרו של עשו הידוע הוא שטן הוא יצר הרע וכו' (ב"ב ט"ז ע"א), העיקר הוא ונוקבא דיליה, ועיין בשם שמואל בפרשת בא. ובתוספת נופך על דבריו, כי בתורה נאמר (דברים ו ח) והיו לטוטפת, ובתרגום נאמר תפילין. והנה התרגום הוא פירוש להעברי, כי ת"פ בגימטריא נוקבא דס"מ כנודע, והנה ט"ט הוא חי, מרמז על צדיק חי עלמין, כמו שמפרשין שפת אמת תכון לעד (משלי יב יט), כי אמת במספר קטן טי"ת, וט' לא ישתנה, כי חי הוא גם כן מספר קטן טי"ת, וכן עד עולם, על כן הוא חי עלמין והבן. והצדיק חי עלמין דהוא מדת יסוד, מבטל לנוקבא דס"מ כחו של עשו, ותפילין היינו גם כן לין, שהוא גימטריא צדי"ק, מבטל ת"פ. והנה לין היא הפירוש של טט, כי התפילין הם מבטלין קליפת עשו שהוא שעיר, על כן מצות תפילין הם ממקום שמתחיל השער לצמוח, והבן. והנה ישראל מונין ללבנה ועשו מונה לחמה (סוכה כ"ט ע"א), והנה כחו מהחמה, וככלות כחו ירשו ישראל גם כח החמה ותאיר כאור יום חשכת לילה, והיה אור הלבנה וגו' ואור החמה יהיו שבעתים וגו' (ישעיה ל כו). והנה מלת כן, יתפרש לשון נכון הדבר, כמו כן דברת (שמות י כט), כן בנות צלפחד דוברות (במדבר כז ז), ועל פי זה יובן הפסוק הנ"ל בס"ד, וביאורו שהדבר נכון שיאבדו כל אויבך ה', ואז ואוהביו כצאת השמש בגבורתו, והבן.