Chasidut על שמות 11:5

ד"ן אנכי. בעצמי כביכול לא על ידי שרף ולא על ידי שליח, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול, הכוונה גם כן על הניצוצות הקדושות שהוציאו ממלתעות פיהם שהיו תקועים בקליפת מצרים, ועשוהו כמצולה שאין בה דגים. ועל פי פשוטו כשנדקדק תיבת ואחרי כן, דלא הוה ליה למימר רק ויצאו ברכוש גדול. אבל עיקר הכוונה "ואחרי "כן מופלג, דהיינו שעיקר הרכוש ישיגו על הים. ובזה יונח לנו מה שהוקשה לי על מאמר רז"ל שדרשו רז"ל (ברכות ט' ע"א) דבר נא באזני וכו' (שמות יא ב), אין נא אלא לשון בקשה, בבקשה ממך אמור להם, שלא יאמר אותו הצדיק אברהם ועבדום ועינו אותם קיים בהם, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם. דהקושיא רבה ובאם לא יתרעם אברהם אבינו, הרי הש"י הבטיח ולא איש אל ויכזב. אך הוא הש"י הבטיח "ואחרי "כן, דהכוונה על ביזת הים, שאז היה עיקר היציאה כנודע ויושע ד' ביום ההוא, וכו' (שמות יד ל). אך בין דין לדין בראות אברהם אבינו שיצאו ואין להם רכוש יאמר כנ"ל. על כן אמר הש"י בבקשה ממך אמור להם, שישאלו כדי שלא יאמר אברהם וכו', אבל באמת מה שהבטחתי אקיים אחרי כן, נ"ל. ונרמז עוד בכתוב שהש"י יפרע מהם מדה כנגד מדה, והכי פירושו וגם "את "הגוי "אשר "יעבודו, ר"ל אותן העבדות שיעבדום "דן "אנכי, כזאת אדונם אני מדה כנגד מדה, וכמו שדרשו רז"ל (שמו"ר פ"ט י') שכל עשר מכות וטביעת הים, היה מדה כנגד מדה. ונרמז עוד שהש"י יפרע מעבדיהם ושפחותם בכור השבי ובכור השפחה (שמות יא ה) ששמחו בצרת ישראל. וזה וגם "את "הגוי אשר יעבודו, ר"ל עם אותן הגוים שמשעבדין בהם, דן אנכי, נ"ל: